בשנים הראשונות
לקיומה התמודדה מדינת ישראל עם משימות כלכליות כבדות ביותר ובראשן הצורך במימון
מלחמת העצמאות, קליטת העלייה ההמונית שהכפילה את גודל האוכלוסייה תוך ארבע שנים
והקמת מאות יישובים חדשים. כתוצאה מכך התקשתה המדינה לממן את המזון הדרוש
לאוכלוסייה שגדלה.
במטרה לשפר את המצב,
יזם שר החקלאות והפיתוח, לוי אשכול את הקמת ארגון "מגן דוד ירוק" .
הארגון שם לו למטרה את שיפור אספקת הירקות הטריים לאוכלוסייה וזאת באמצעות עידוד
האזרחים לגדל ירקות בגינותיהם הפרטיות ובמגרשים ריקים. משרד החקלאות העמיד לרשות
המעוניינים זרעי ירקות ודשן אורגני.
בישיבת היסוד של
הארגון, שהתקיימה ב- 28 בפברואר 1952 בבית הספר החקלאי "מקווה ישראל",
אמר אשכול כי "בידינו להפוך את המחסור ואת המצוקה לכוח חיובי של יצירה".
השר אשכול – נשיא הארגון, אף זכה לקבל את
תעודת החבר הראשונה. התעודה כוללת גם עשר אמרות בשבח העבודה החקלאית העצמית כמו
"היכן רננת לבבות? – בין מטפחי גינות!".
תעודת חבר מס. 1 בארגון מגן דוד ירוק לשר החקלאות והפיתוח, לוי אשכול
ארכיון לוי אשכול, ארכיון המדינה
לרגל מלאות שנה
לארגון נפתחה בחודש מאי 1953 בירושלים, בחסות רעיית הנשיא – הגב' רחל ינאית בן
צבי, תערוכה של תוצרת חקלאית מפרי עמלם של
החברים ב"מגן דוד ירוק".
 |
| תערוכת תוצרת חקלאית של ארגון "מגן דוד ירוק" מאי 1953 מתוך אוסף אייזנשטארק, ארכיון המדינה |
הארגון פעל עד
ראשית שנות השישים והקים סניפים רבים ברחבי הארץ שעודדו את טיפוח הגינות הפרטיות,
חלקו זרעי ירקות, שתילי עצים ופרחים.
הייתי אז בן 12 וגרנו בחולון.
השבמחקעשיתי גן ירקות ליד הבית וסיפקתי לאמי עגבניות, גזר, אפונה, ותות שדה
משכנים שהיה להם לול השגתי זבל (עופות...) וקנינו "חמרה"(אדמה אדומה כהה) לערבב עם החול שעליו נבנה השיכון
וכך יכולתי לעשות ערוגות
אלה היו אכן ימי צנע- קנינו לפי תלושים בצרכניה הקטנה והיחידה ששרתה 3000 איש והיתה תמיד צפופה
עם בליל שפות ( מגדל בבל של עולים חדשים)