אמרה או לא אמרה? 37 שנים לפטירתה של גולדה מאיר

היום מלאו 37 שנים לפטירתה של ראש הממשלה גולדה מאיר.

גולדה נחשבת לדמות שנויה במחלוקת בחברה הישראלית. בין הטענות שהועלו נגדה, היו גם טענות הנוגעות ליחסה לתנועת הפנתרים השחורים ולמה שהם סימלו.

במאי 2013, פרסם ארכיון המדינה בלוג הדן בשאלה, האם גולדה אמרה או לא אמרה: כי 'הפנתרים אינם נחמדים'.

בהמשך לאותו בלוג, אנו מביאים התבטאות נוספת שנויה במחלוקת הנוגעת ליחסי העדות בישראל ודן בשאלה האם גולדה אמרה: 'שמי שלא מדבר אידיש אינו יהודי'.

כרזה בנוסח 'גולדה למדי אותנו אידיש' הונפה בהפגנת הפנתרים השחורים ביולי 1971. אמירה זו,  עוררה הדים בחברה הישראלית.

'חזית המקופחים', תל אביב, 9 באוקטובר 1972, צילם: משה מילנר, לשכת העיתונות הממשלתית

בינואר 1971, במהלך טקס הענקת אזרחות כבוד של העיר חיפה לראש הממשלה מאיר, נשאה גולדה דברים. היא הגדירה בדבריה את העלייה מברית-המועצות כנס התחייה הלאומית בקרב יהודי ברית המועצות. בהמשך דבריה התייחסה לשואה שפקדה את קהילות ישראל באירופה והשמידה אותן, ועל כן אמרה כי יש לשמור מכל משמר על המורשת התרבותית העשירה והמגוונת שצמחה באלפי קהילות אלו שנכחדו בכתב ובעל פה בשפה האידית. דבריה סולפו ונטען כי אמרה "שמי שאינו יודע אידיש אינו יהודי..". האמירה שיוחסה לה  גררה מכתבים מאזרחים רבים ובהן שאלות שהעמידו אותה בעמדת התגוננות.

בחודשים הקרובים יצא לאור כרך ההנצחה להנצחת זכרה של ראש הממשלה גולדה מאיר. בכרך מובא מכתב תשובה של מאיר מה-26 ביולי 1971, למכתבה של רות שבתאי ששאלה אותה אם אכן אמרה את הדברים. גולדה הכחישה  את הנאמר והסבירה שכל כוונתה היתה לציין את המורשת המפוארת של הקהילות היהודיות באירופה שנשמרה בשפת האידיש, ולהציע שבני אותן הקהילות ילמדו את השפה הזו כדי שיכירו את מסורת הוריהם. עוד הוסיפה ואמרה מאיר "...כי ראוי ורצוי שיוצאי ארצות המזרח ויוצאי ארצות אירופה כאחד יעשו לשמירת ערכי התרבות והרוח של קהילת מוצאם..."

כדי לאשש את טענתה אמרה כי תעמוד על כך שילדיה ילמדו את שפת האידית שכן היתה זו לה שפת אם ולא ייתכן שבני הדור הבא לא ידעו שפת הוריהם. [תעודה 1]