במחצית השנייה של חודש מאי 1967 שרר בישראל מתח רב בשל ריכוזי כוחות גדולים של הצבא המצרי בחצי האי סיני, סגירת מצרי טירן בפני שיט ישראלי וסילוק כוחות האו"ם מסיני ומרצועת עזה על ידי מצרים. בתקופה זו הקרויה "תקופת ההמתנה" גברה הדרישה בציבור ובמערכת הפוליטית שראש הממשלה לוי אשכול יעביר את משרד הביטחון שהיה בידיו לידי אדם אחר בעל רקע צבאי עשיר כדוגמת משה דיין או יגאל אלון. יש להוסיף שמעמדו הציבורי של אשכול נשחק במהלך 1966 כתוצאה ממדיניות "המיתון" הכלכלי.
ב-28 במאי ניהל אשכול שתי ישיבות ממשלה חשובות. בראשונה הציע לצאת למלחמה מידית נגד מצרים אך הצעתו נבלמה בהצבעה בתוצאת תיקו: 9 בעד ו-9 נגד. לאחר מכן קיבל אשכול מברקים קשים ממנהיגים שונים בעולם, ביניהם נשיא ארצות הברית לינדון ג'ונסון, שקראו לו שלא לצאת למלחמה. הוא כינס את הממשלה שוב והפעם החליטו ברוב של 17 נגד 1 להמשיך במדיניות ההמתנה.
בתום הישיבה נסע אשכול לקול ישראל ולאחר חדשות השעה 8 בערב נאם ראש הממשלה ושר הביטחון לוי אשכול נאום לאומה בשידור חי ברדיו. אשכול קיבל לידיו נאום מודפס ועליו תיקונים בכתב ידו של מנהל לשכתו עדי יפה, ככל הנראה לפי הנחיותיו של השר ישראל גלילי.
כאשר הגיע אשכול לעמוד השני של הנאום נתקל במשפט שהודפס כך: "כמו כן נקבעו קווים להסגת הריכוזים הצבאיים מגבולה הדרומי של ישראל" הוא ראה שם תיקונים בכתב יד כך שהיה צריך לקרוא: "כמו כן נקבעו קווי פעולה להזזת הכוחות הצבאיים מגבולה הדרומי של ישראל". לצפייה בנאום עם התיקונים בכתב יד לחצו כאן (תיק ג-6262/9). נוסח זה כולל שלושה עמודים. עתה הוכרע אשכול בשל עייפותו ובעיית קטרקט ממנה סבל. הוא שכח שהוא בשידור חי והחל לברר מה עליו להקריא.
אנשי קול ישראל "שפצו" את ההקלטה ושידרו נוסח מתוקן בסביבות 10 בלילה. כמו כן הדפיס העיתון "דבר" למחרת את הנוסח המתוקן בעיתון. יש לציין שבנוסח המתוקן לא מופיע כלל המלל שמופיע בעמוד השלישי שבנוסח המקורי. לא הצלחנו לברר אם העמוד השלישי הנ"ל היה חלק מהנאום המקורי כי ארכיון רשות השידור לא שמר את ההקלטה המקורית של הנאום אלא רק את הנוסח המתוקן.
למרות הניסיון "לשפץ" את הנאום ברדיו וב"דבר" התעוררה סערה בישראל והספק ביכולתו של אשכול לנהל את המערכה הלך וגבר. לנוכח הסערה בציבור, הלחץ ממפלגות האופוזיציה ומהמפד"ל שהייתה שותפה לקואליציה ואף מתוך מפלגת השלטון - מפא"י, נאלץ אשכול לוותר ב-1 ביוני על תיק הביטחון. הוא הקים ממשלת אחדות לאומית עם גח"ל שנציגיה מנחם בגין ויוסף ספיר קיבלו תפקידים של שרים ללא תיק, ועם רפ"י שנציגה משה דיין קיבל לידיו את משרד הביטחון.
ב-5 ביוני פרצה מלחמת ששת הימים שנחשבת לניצחון הצבאי הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל. הציבור הישראלי ב-1967 ראה במשה דיין את האחראי העיקרי לניצחון. אותו ציבור לא הכיר בפועלו של אשכול בארבע השנים שקדמו למלחמה בהן כיהן כראש ממשלה ושר הביטחון. כעבור שנים עודכנה דמותו של אשכול בארץ ובעולם כמנהיג שקול ומשמעותי.
ב-28 במאי ניהל אשכול שתי ישיבות ממשלה חשובות. בראשונה הציע לצאת למלחמה מידית נגד מצרים אך הצעתו נבלמה בהצבעה בתוצאת תיקו: 9 בעד ו-9 נגד. לאחר מכן קיבל אשכול מברקים קשים ממנהיגים שונים בעולם, ביניהם נשיא ארצות הברית לינדון ג'ונסון, שקראו לו שלא לצאת למלחמה. הוא כינס את הממשלה שוב והפעם החליטו ברוב של 17 נגד 1 להמשיך במדיניות ההמתנה.
בתום הישיבה נסע אשכול לקול ישראל ולאחר חדשות השעה 8 בערב נאם ראש הממשלה ושר הביטחון לוי אשכול נאום לאומה בשידור חי ברדיו. אשכול קיבל לידיו נאום מודפס ועליו תיקונים בכתב ידו של מנהל לשכתו עדי יפה, ככל הנראה לפי הנחיותיו של השר ישראל גלילי.
כאשר הגיע אשכול לעמוד השני של הנאום נתקל במשפט שהודפס כך: "כמו כן נקבעו קווים להסגת הריכוזים הצבאיים מגבולה הדרומי של ישראל" הוא ראה שם תיקונים בכתב יד כך שהיה צריך לקרוא: "כמו כן נקבעו קווי פעולה להזזת הכוחות הצבאיים מגבולה הדרומי של ישראל". לצפייה בנאום עם התיקונים בכתב יד לחצו כאן (תיק ג-6262/9). נוסח זה כולל שלושה עמודים. עתה הוכרע אשכול בשל עייפותו ובעיית קטרקט ממנה סבל. הוא שכח שהוא בשידור חי והחל לברר מה עליו להקריא.
אנשי קול ישראל "שפצו" את ההקלטה ושידרו נוסח מתוקן בסביבות 10 בלילה. כמו כן הדפיס העיתון "דבר" למחרת את הנוסח המתוקן בעיתון. יש לציין שבנוסח המתוקן לא מופיע כלל המלל שמופיע בעמוד השלישי שבנוסח המקורי. לא הצלחנו לברר אם העמוד השלישי הנ"ל היה חלק מהנאום המקורי כי ארכיון רשות השידור לא שמר את ההקלטה המקורית של הנאום אלא רק את הנוסח המתוקן.
למרות הניסיון "לשפץ" את הנאום ברדיו וב"דבר" התעוררה סערה בישראל והספק ביכולתו של אשכול לנהל את המערכה הלך וגבר. לנוכח הסערה בציבור, הלחץ ממפלגות האופוזיציה ומהמפד"ל שהייתה שותפה לקואליציה ואף מתוך מפלגת השלטון - מפא"י, נאלץ אשכול לוותר ב-1 ביוני על תיק הביטחון. הוא הקים ממשלת אחדות לאומית עם גח"ל שנציגיה מנחם בגין ויוסף ספיר קיבלו תפקידים של שרים ללא תיק, ועם רפ"י שנציגה משה דיין קיבל לידיו את משרד הביטחון.
ב-5 ביוני פרצה מלחמת ששת הימים שנחשבת לניצחון הצבאי הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל. הציבור הישראלי ב-1967 ראה במשה דיין את האחראי העיקרי לניצחון. אותו ציבור לא הכיר בפועלו של אשכול בארבע השנים שקדמו למלחמה בהן כיהן כראש ממשלה ושר הביטחון. כעבור שנים עודכנה דמותו של אשכול בארץ ובעולם כמנהיג שקול ומשמעותי.
4 תגובות:
אצלי על המחשב אני לא מצליחה לראות את הנאום אותו היה אשכול אמור לשאת. התקלה אצלי או אצלכם?
תודה רבה על שהצבעת על התקלה. התקלה תוקנה. אם אינך מצליח לקרוא את המסמך - נסה דרך כרום.
שנה טובה
ארנון
איפה אפשר לראות את הנאום?
העניין הוא לא "לראות את הנאום" אלא "לשמוע את הנאום".
כנראה זה בלתי אפשרי.
הוסף רשומת תגובה