יום שני, 27 ביוני 2016

"אני צועד קצת מפוחד ומחפש מחסה לגב אינסטינקטיווית" - אשכול נכנס לנעליו הגדולות של בן-גוריון, 26 ביוני 1963


בישיבת הממשלה ב-16 ביוני 1963 הטיל ראש הממשלה דוד בן-גוריון "פצצה" והודיע כי בכוונתו להגיש מכתב התפטרות לנשיא זלמן שזר, שזה עתה נכנס לתפקידו ואמור היה לארח באותו הערב את חברי הממשלה לארוחה. לא הייתה זו עוד הודעה שגרתית על התפטרות ראש ממשלה; בן-גוריון, חרף השחיקה המסוימת במעמדו בראשית שנות ה-60, עדיין נחשב למנהיג כל יכול - כמעט שאינו בר החלפה. את בן-גוריון החליף בתפקידי ראש הממשלה ושר הביטחון לוי אשכול, שמיהר להרכיב ממשלה שקיבלה את אמון הכנסת ב-26 ביוני 1963.
טקס חילופי גברי במשרד הביטחון בתל אביב. לוי אשכול נואם ודוד בן-גוריון יושב לצדו, 28 ביוני 1963. לע"מ, צלם פריץ כהן

התפטרותו של בן-גוריון, שנחשב ל"אב המייסד" של מדינת ישראל,עוררה חששות בקרב רבים מאזרחי המדינה. אמנם לא הייתה זו הפעם הראשונה שבן-גוריון התפטר מהתפקיד. כך הוא עשה בסוף 1953 ואז מילא משה שרת את התפקיד במשך כעשרים חודשים – אך הפעם היה ברור שמדובר בפרישה סופית. החששות נבעו לא רק מהליכתו של "אבי האומה" אלא גם מתחושה שעדיין לא צמח לו יורש ראוי.
למשל המשוררת אנדה עמיר-פינקרפלד כתבה לבן-גוריון מיד עם היוודע על התפטרות, הפצירה בו לחזור בו וסיימה: "אנא שמע לקול החרדה שישנו ודאי לא רק בי, אלא באלפי אלה האוהדים את המדינה יותר מנפשם – הם.

 בן-גוריון השיב לה, ביטל את חרדותיה והביע ביטחון ביכולתו של אשכול ש"אחרי שנה-שנתיים תתגאי בפעולתו". 


אולם בעוד בן-גוריון מביע ביטחון רב ביכולתו של אשכול, גילה האחרון חששות לנוכח הכניסה לנעליו הגדולות של קודמו. באותה עת היה לוי אשכול אלמן לאחר מותה של אשתו אלישבע בדצמבר 1959. את רגשותיו האישיים לנוכח המהפך בחייו פרס בפני ידידתו  דליה כרמל, שהתגוררה בניו יורק ואיתה קיים קשרים רומנטיים חשאיים: "ובכן אשר יגורתי בא. בן-גוריון הלך ואני גלשתי לתפקידים חדשים. נעקרתי מהקודמים ויש צורך לצלול למים חדשים עמוקים: צוננים ורותחים ואני צועד קצת מפוחד ומחפש מחסה לגב אינסטינקטיווית, כתב לה.
העמוד הראשון במכתבו של אשכול לדליה כרמל בכתב ידו
מכתבו המלא של אשכול לדליה כרמל מתוך כרך ההנצחה ללוי אשכול, ארכיון המדינה, 2002


אין תגובות: