יום חמישי, 5 במאי 2016

33 שנים להשבעת חיים הרצוג לנשיא השישי

חיים הרצוג נשבע אמונים כנשיא המדינה, משמאל הנשיא הקודם יצחק נבון ויושב ראש הכנסת מנחם סבידור, 5.5.1983, צלם הרמן חנניה, לע"מ

ב-5 במאי 1983 הושבע חיים הרצוג לתפקיד נשיא המדינה והחל את כהונתו בת עשר השנים – שתי קדנציות של חמש שנים. לציון אירוע זה אנו מביאים תיעוד העוסק באחת הפרשיות החשובות בהן עסק כנשיא: שאלת החנינה לאסירי "המחתרת היהודית": 29 אנשים שנחשדו בשורה של מעשי טרור נגד ערבים בשטחים ושיאם רצח שלושה סטודנטים במכללה במזרח ירושלים. 15 מהם הורשעו בדין ושלושה מהם נדונו למאסר עולם בשל הרצח.
כנשיא עמד הרצוג בפני לחץ גדול מצד חלק מאנשי הימין שיחנון מיד, ללא משפט, את כל אסירי המחתרת. אולם עמדתו של הרצוג הייתה שהוא יכול לקצוב את עונשו רק של מי שסיים את כל ההליכים המשפטיים בעניינו ואשר הביע חרטה על פשעיו. מצד שני אנשי שמאל התנגדו לכל הקלה בעונשים שהוטלו בבית המשפט.
ב-11 במרס 1987 הביע חבר הכנסת יוסי שריד בפני הנשיא הרצוג את התנגדותו לקיצוב עונשם של אנשי המחתרת וטען שאלה שהשתחררו מהכלא מביעים תמיכה בפשעים שעשו. לאחר שבוע ענה לו הרצוג שהדיווח בטלוויזיה עליו התבסס שריד אינו מדויק: אף אחד משמונת האסירים שחנן לא חזר בו מדברי החרטה (תיק נ-406/44).




כאמור גם הצד שכנגד הפעיל אף הוא לחצים על הנשיא. ב-9 במאי 1988 פנה אליו הרב משה צבי נריה, אותו הכיר הרצוג כבר משנות ה-30, ודרש ממנו לחנון מיד את אסירי המחתרת שעדיין שהו בכלא. הוא הדגיש שעתה, לאחר שהרצוג נבחר לכהונה שנייה כנשיא הוא מסוגל לעשות זאת. ב-16 ביוני הכין הרצוג טיוטה למכתב תשובה בו הדגיש את פשעיהם של האסירים ששהו בכלא – רצח חפים מפשע. הוא גם הביע תמיהה על שהרבנים שפונים אליו בשל מצוקת בני משפחות אסירי - קולם נדם עד כה לגבי מצוקתם של שאר משפחות האסירים (תיק נ-406/2).
בסופו של דבר השתחררו אחרוני אסירי המחתרת ב-1990.



התעודות השונות נאספו עבור כרך ההנצחה לחיים הרצוג שניתן לעיין בו ללא תשלום באינטרנט:
http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=95165889

אין תגובות: