יום ראשון, 17 באפריל 2016

למה שוב יש מחסור במצות?

בפסח תשכ"א (1961) הורגש מחסור במצות ברחבי הארץ ואספקת המצות לחנויות לא ענתה על הדרישות.
הוועדה הציבורית שמונתה ע"י שר המסחר והתעשייה, פנחס ספיר,  מצאה כי הסיבות העיקריות למחסור במצות היו: האטה מכוונת של הייצור בשל אי קביעת מחיר המצות, עיכוב בהתחלת האפייה בגלל אי הסדרת האשראי לרכישת הקמח המיוחד וכן הימנעות הרבנות הראשית לאשר היתר לאפיית מצות במשמרת שלישית (משמרת לילה)
אך למרות יישום המלצות הוועדה, בשנה שלאחר מכן, בתשכ"ב (1962), שוב הורגש מחסור במצות. יו"ר המועצה הדתית התלונן בפני מנהל חטיבת המזון במשרד המסחר והתעשייה על כי "לא יכולנו לרכז את מכסת המצות שהיינו צריכים לחלק לעניי ירושלים". כמעט באותו יום (ב-26 באפריל, 1962), פנה שר הדתות, זרח ורהפטיג אל שר המסחר והתעשייה בתלונה חריפה ודרש הקמת ועדת חקירה בנושא.
מתוך תיק גל-6190/14

ועדת הבדיקה השנייה לנושא המחסור במצות מצאה כי אמנם המלצות הוועדה מהשנה הקודמת יושמו: מחיר המצות לצרכן נקבע בהסדר, והאשראי לקניית הקמח הוסדר גם הוא, אך שיווק המצות היה חופשי בה בעת שהמחיר היה בפיקוח. אי לכך לא היה ליצרנים כל מניע מסחרי לפעול בשווקים רחוקים או קשים וכך נוצר המחסור שהתבטא בעיקר ביישובים מרוחקים ובמרכזי עולים. זאת ועוד: בשל אי תאום מכסות ייצור ושיווק בין היצרנים, חשש כל יצרן מהצטברות עודפים והשהה את אפיית המצות עד לקבלת כל ההזמנות ואילו הקמעונאים, מצדם נמנעו מרכישת המצות במועד מוקדם. צרכנים רבים הפנימו את הלקח מהמחסור במצות מהשנה הקודמת ואגרו מצות -  עוד מעשה שתרם למחסור.

אפיית מצה שמורה, בית ישראל, ירושלים 1954
אוסף אייזנשטארק , ארכיון המדינה, קוד פריט: 1096602074

המחסור במצות הביא לצורך להפעיל את מאפיות המצות גם בחול המועד ולשם כך נדרשה הסכמת הרבנות הראשית: הן לעצם האפייה בחול המועד והן להעסקת המשגיחים במאפיות. הבעיה הייתה חמורה במיוחד בירושלים "הרגישה במיוחד לבעיות דתיות" אך למרות הרגישות הדתית והעלות הגבוהה של העסקת עובדים ומשגיחי כשרות, אפו גם בירושלים מצות ביומיים הראשונים של חול המועד.
במקביל לדוח הוועדה על הסיבות למחסור במצות, נדרשו הנוגעים בדבר גם להציע דרכים למניעת מחסור במצות בשנים הבאות. הוועדה הציעה לתת אשראי ממשלתי להבטחת האפייה בקצב המתבקש, להגדיל את מכסות הקמת הרזרביות למצות פסח, לעכב אפיית מצות חמץ עד לאחר הפסח ועד שיאזלו עודפי מצות הפסח וזאת כדי למנוע הפסד כספי מהיצרנים, להקדים את תחילת אפיית המצות לחודש טבת ולעודד את הקמעונאים להזמנות מוקדמות של מצות. כמו כן המליצה הוועדה על עידוד הקמת קרטל של יצרני מצות שיבטיח איזון של ייצור המצות ושיווקן ויבטיח בכך שיווק אחיד לכל הקמעונאים בארץ ומניעת אגירת מצות בידי הצרכנים החוששים ממחסור.

טקס שריפת חמץ, מאה שערים, ירושלים, 1959
אוסף אייזנשארק, ארכיון המדינה, קוד פריט: 1096701175

המלצות הוועדה יושמו, ואכן, בשנת תשכ"ג, לא היה עוד מחסור באספקת המצות. ההסדר שנקבע עם בעלי המאפיות השביע את רצונם ואת רצונו של מנהל חטיבת המזון במשרד המסחר והתעשייה מר הלוי. במכתבו מיום 30 באוקטובר 1963, כתב הלוי לשר האוצר ולשר המסחר והתעשייה כי ההסדר שהושג לאספקה סדירה של מצות ימשיך להתקיים גם לקראת שנת תשכ"ד. 
מתוך תיק גל-6190/14



אין תגובות: