יום רביעי, 13 באפריל 2016

"איני מעלה על הדעת שכלי ישווה לאדם" – מה חשב ראש הממשלה בן-גוריון ב-1963 על המחשב?


סטודנט באוניברסיטת בר אילן עובד על מחשב, 30.4.1970, צילם משה מילנר, לע"מ

אם תשאלו את תושבי ישראל מכל קשת הגילים: מה מסמל מבחינתם את "אבות האומה" – מייסדי המדינה ובוניה? תקבלו בוודאי שורה ארוכה של מונחים כגון: ייבוש ביצות, חלוציות, סלילת כבישים, מעדר על הכתף שומר על סוס ועוד ועוד.  מחשבים בוודאי שלא ימצאו ברשימה הזו. רבים מניחים מן הסתם שדור המייסדים לא הכיר את המחשב ולא שיער בנפשו את המהפכה המחשבית שאנו חוזים בה מזה כמה עשרות שנים.
אז זהו, שלא ממש כך. מסתבר שכבר בשנות השישים הכירו מנהיגי ישראל את תחילתו של עידן המחשב בגרסתו הבסיסית ביותר. מטבע הדברים עולה אפוא השאלה מה חשב על המחשב האיש שמסמל יותר מכולם את דור המייסדים – ראש הממשלה המיתולוגי דוד בן-גוריון? האם בכלל הכיר את המחשב? האם חזה לאן תוביל אותנו ההתקדמות הטכנולוגית?
תשובה לשאלה הזו ניתן למצוא במכתב שכתב בן-גוריון בפברואר 1963 לד"ר הנס קרייטלר, מבכירי הפסיכולוגים בישראל ומייסד החוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. "הזקן" התייחס במכתבו למאמר ששלח לו קרייטלר מפרי עטו:  "חשיבה אנושית וחשיבה אלקטרונית".
במכתבו דן בן-גוריון בשאלה שהטרידה אז את המין האנושי, ומטרידה אותו גם היום: האם יכול מכשיר אלקטרוני שיצר האדם להשתוות בתכונותיו ליכולת החשיבה האנושית? מסתבר שכבר לפני 53 שנים הכיר בן-גוריון בכך "שיתכנו בעתיד מכונות שיעשו ברגע אחד מה שעושים עכשיו אלפי אנשי מדע במשך חדשים או שנים". אולם הוא שלל מכל וכל את האפשרות שמחשבים יפעלו כמו המוח  האנושי. למחשב תחסר תמיד ההכרה האנושית והוא תמיד יהיה מוגבל ליכולות המכניות שהכניס בו האדם. בכך אינו שונה מהותית מהמכונית, קבע בן-גוריון, משום ש"מה שקוראים מכונה מחשבת אינה אלא כלי יציר מוח האדם". הוא הוסיף שמחשב מעולם לא יוכל להלחין יצירה כמו הסימפוניה התשיעית של בטהובן, ולכן קבע: "איני מעלה על דעתי שכלי ישווה לאדם" (תיק 7275/2).

האם הוא צדק? שפטו בעצמכם.



       

אין תגובות: