יום שלישי, 20 באוקטובר 2015

120 שנה להולדת לוי אשכול - החתימה על "מזכר ההבנה" עם ארצות הברית, 10 במרס 1965, חלק א





לוי אשכול בצעירותו. ארכיון המדינה

ביום ז' בחשוון תרנ"ו (25.10.1895) נולד לוי יצחק שקולניק בעיירה אורטובו באזור קייב שבאוקראינה. ב-1914 עלה ארצה ובספטמבר 1948 עברת את שמו לאשכול.
ב-26 ביוני 1963 נבחר אשכול לתפקיד ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל והוא החזיק בתפקיד זה עד לפטירתו ב-26 בפברואר 1969. כמו כן החזיק בתפקיד שר הביטחון עד ערב מלחמת ששת הימים.
ב-10 במרס 1965, חתמו ישראל וארצות הברית על הסכם רשמי וחשאי ראשון בשם MEMORANDUM OF UNDERSTANDING ("מזכר הבנה", תעודה 15). המזכר נחשב לנקודת מפנה היסטורית ביחסים בין שתי המדינות ולראשיתה של הברית בין ישראל לארצות הברית המשמשת אבן יסוד בדיפלומטיה הישראלית. במלאת 120 להולדת אשכול מפרסם ארכיון המדינה פרסום מיוחד על מזכר ההבנה שהוא אחד ההישגים החשובים והחשאיים שהשיג אשכול בעת כהונתו כראש ממשלה ושר הביטחון. הפרסום כולל קובץ של 18 מסמכים ישראליים מארכיון המדינה וכמו כן מסמכים אמריקניים אחדים. חלק מהתעודות הישראליות שבפרסום זה נחשפו במיוחד עבור הפרסום. המסמכים האמריקנים התפרסמו ברובם בספר Arab-Israeli Dispute, 1964–67, כרך 18 לתקופת הממשל של הנשיא לינדון ג'ונסון בסדרת הספרים על מדיניות החוץ האמריקנית (FRUS) שמחלקת המדינה הוציאה לאור.
פרסום זה מחולק לשני חלקים ולארבעה פרקים. בחלק הראשון הפרקים: רקע, ישראל וארצות הברית בתקופת הממשל של לינדון ג'ונסון. בחלק השני הפרקים: המפנה הכפול ביחסי ישראל-גרמניה וישראל-ארצות הברית בראשית 1965, ביקורם של הרימן וקומר והחתימה על מזכר ההבנה.

מבוא
בעת שקמה מדינת ישראל נמנעו שתי המדינות מלהיכנס לברית ביניהן. ארצות הברית לא רצתה לסכן את יחסיה עם מדינות ערב ואילו ישראל העדיפה בתחילה להיחשב כבלתי מזדהה כדי  שתוכל לקבל עזרה משתי מעצמות העל, ארצות הברית וברית המועצות, כפי שהיה בהצבעה על תכנית החלוקה ב-29 בנובמבר 1947. ואכן ישראל זכתה לעזרה צבאית מצ'כוסלובקיה, בעידודה של ברית המועצות, וגם לעזרה כלכלית מארצות הברית.
לאחר פרוץ מלחמת קוראה בקיץ 1950 הכריע ראש הממשלה דוד בן-גוריון בעד שינוי הקו לאהדה גדולה יותר כלפי הגוש המערבי. שינוי זה אִפשר לישראל לקבל מארצות הברית סיוע כלכלי משמעותי יותר ועודפי נשק מיושן. כמו כן הסכים הממשל האמריקני שצרפת ובריטניה תמכורנה נשק לישראל.
מפנה חלקי התרחש בימיו של הנשיא ג'ון קנדי. אמנם ממשל קנדי הקשה על ישראל בכל הנוגע לפיתוח הכור הגרעיני בדימונה ובשל דרישתו שישראל תיאות להשבת חלק מהפליטים הפלסטינים לשטחה, אולם הוא הסכים בספטמבר 1962 למכור לישראל נשק מתקדם שהוגדר כהגנתי – טילים נגד מטוסים מדגם הוק. אחד הנימוקים לשינוי בעמדת הממשל היה ניסיונה של מצרים לפתח מערכת של טילי קרקע-קרקע. בדצמבר 1962 אמר קנדי לשרת החוץ גולדה מאיר שלארצות הברית יש "יחסים מיוחדים" עם ישראל, בדומה ליחסים בין ארצות הברית לבריטניה, אולם הוא סירב בתוקף לכונן עם ישראל ברית רשמית. לכל היותר הסכים קנדי לחזור על הצהרות אמריקניות קודמות ולהצהיר במאי 1963 שארצות הברית מבטיחה לשמור את השלמות הטריטוריאלית של מדינות המזרח התיכון ובכללן ישראל. הממשל האמריקני חשש שברית רשמית עם ישראל תפגע במידת השפעתו על מדינות ערביות "מתונות" כמו ירדן וסעודיה ותדחוף את העולם הערבי לזרועותיה של ברית המועצות.
ביוני 1963 התפטר דוד בן-גוריון מתפקידיו כראש הממשלה ושר הביטחון ולוי אשכול החליף אותו בתפקידים האלה. לעיון נוסף ראו את הפרסום של ארכיון המדינה: "50 שנה להתפטרות ראש הממשלה דוד בן-גוריון ולהקמת ממשלת לוי אשכול". אשכול הצליח להרגיע את המתח בין הממשל האמריקני לישראל בעניין הקמת הכור הגרעיני בדימונה. אחד הדברים ששכנעו את הממשל שלא ללחוץ את ישראל באופן נוקשה היה שהוא הגיע למסקנה שאין בכוונת נאצר להיענות להצעות פשרה אמריקניות כלפי ישראל וכן בגלל מדיניותו לפגוע באינטרסים מערביים במלחמת תימן (נגד השלטון המלוכני) ובמלחמת אלג'יריה (נגד צרפת). ב-2 באוקטובר 1963 שיגר קנדי לאשכול מכתב המסכם את עמדת ארצות הברית. קנדי הדגיש את ידידותה של ארצות הברית כלפי ישראל ואת נוכחותה הצבאית החזקה של ארצות הברית בים התיכון, אך הוא דחה את הצעתו של בן-גוריון (מחודש מאי 1963) לכרות ברית בין ארצות הברית לישראל (תעודה 1). ב-3 בנובמבר השיב לו אשכול. הוא טען שלנוכח האיום הצבאי המצרי ופגיעותה הרבה של ישראל שאוכלוסייתה מרוכזת בצפיפות, על ארצות הברית לסייע לישראל להתחמש בנשק מתקדם ובמחיר מוזל (תעודה 2). לתרגום לעברית לחצו כאן.


לוי אשכול, 12.8.1963. צלם דוד אלדן, לע"מ

ישראל וארצות הברית בתקופת הממשל של לינדון ג'ונסון, 1964-1963: לא עוד "ידועה בציבור"
ב-22 בנובמבר 1963 נרצח הנשיא קנדי ואת מקומו ירש לינדון ג'ונסון. לעיון נוסף ראו את הפרסום שלנו "50 שנה לרצח הנשיא ג'ון קנדי".  גישתו של ג'ונסון הייתה יותר חיובית כלפי ישראל משל קודמו. האיגרת הראשונה של ג'ונסון לאשכול מ-2 בינואר 1964 (תעודה 3). הציגה את ג'ונסון כמי שממשיך בדרכו של קנדי בסוגיות השונות: השימוש במי הירדן, סוגיית הפליטים הפלסטינים ונאמנות לביטחונה של ישראל – אך הפעם לא הוזכר הכור בדימונה. ב-22 בינואר השיב לו אשכול, הודה לו על ידידותו לישראל ועל תמיכתו בסוגיית המים והביע רצון להיפגש עמו. בסופו של דבר זכה אשכול לקבל הזמנה לבית הלבן – ביקור רשמי ראשון של ראש ממשלת ישראל בארצות הברית שהתקיים ביוני 1964. ב-18 ביוני דיווח אשכול לממשלה על ביקורו בארצות הברית ודיבר על ג'ונסון בלשון חמה ביותר: "הרושם היה שהולך אתך ידיד בלילה אפל ואתה אינך מפחד והוא אינו מפחד [...] הרושם היה שהוא מלא רצון טוב ודאגה, דאגה נפשית להבטיח את קיומנו, את גבולותינו, את ביטחוננו, את רווחתה של ישראל". שר החינוך והתרבות זלמן ארן הגיב: "נדמה לי שזו הפעם הראשונה שמדינת ישראל וארצות הברית יצאו מהמצב של 'ידועה בציבור' דיפלומטית". אשכול דיווח לשרים שהוא דן עם ג'ונסון במכלול יחסי ישראל-ארצות הברית ובין השאר בהקמת כור גרעיני לצורך התפלת מי ים. הוא בישר לשרים שג'ונסון הסכים שישראל תרכוש טנקים אמריקניים, אך לא במישרין מארצות הברית אלא באמצעות גרמניה (תעודה 4). ואכן ישראל רכשה בדרך זאת טנקים אמריקניים, אך בשלב זה סירב ג'ונסון למכור לישראל מטוסים. אשכול ציין שג'ונסון הכתיר את עוזרו מאיר "מייק" פלדמן כ-Prime Minister לענייני ישראל - אולם לאחר שג'ונסון נבחר לנשיאות ארצות הברית בנובמבר 1964 איבד פלדמן את מעמדו בענייני ישראל בממשל של ג'ונסון.
ראש הממשלה אשכול והנשיא ג'ונסון סוקרים משמר כבוד בוושינגטון, 1.6.1964. צלם משה פרידן, לע"מ

לחלק ב של הפרסום

רשימת התעודות של חלק א של הפרסום

1)      הנשיא ג'ון קנדי, וושינגטון, אל ראש הממשלה לוי אשכול, ירושלים, 2 באוקטובר 1963, אה"מ, א-7939/3.
2)      ראש הממשלה לוי אשכול, ירושלים, אל הנשיא ג'ון קנדי, וושינגטון, 3 בנובמבר 1963, אה"מ, א-7939/3. ראו גם תרגום לעברית.
3)      הנשיא לינדון ג'ונסון, וושינגטון, אל ראש הממשלה לוי אשכול, ירושלים, 2 בינואר 1964. FRUS, Johnson Administration, vol XVIII, Arab-Israeli Dispute 1964-1967, Document 1
4)  דברים בישיבת הממשלה, ירושלים, ח בתמוז תשכ"ד, 18 ביוני 1964. אה"מ, ישיבות הממשלה ה-11.
15) מזכר ההבנה, ירושלים, 10 במרס 1965, אה"מ, א-7935/2.

אין תגובות: