יום שלישי, 7 ביולי 2015

"האיש משה איננו": ישיבת אבל של ממשלת ישראל לרגל פטירתו של משה שרת, 7 ביולי 1965

היום אנו מציינים את יום השנה החמישים לפטירתו של משה שרת, מייסד משרד החוץ ושר החוץ הראשון, וראש הממשלה השני של מדינת ישראל (1954–1955). באותו יום ערכה ממשלת ישראל ישיבת אבל מיוחדת בה ספדו לו נשיא המדינה זלמן שזר (שהכיר אותו כפעיל צעיר בתנועת העבודה. לימים, עבדו שניהם במערכת עיתון "דבר"). כן נשאו דברים ראש הממשלה לוי אשכול, ונשיא ההסתדרות העולמית נחום גולדמן.

בסוף 1953 נבחר שרת להחליף את ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון שפרש לקיבוץ שדה בוקר בנגב, וידע שיהיה קשה מאוד למלא את מקומו של "הזקן". אנו מביאים כאן את ישיבת הממשלה המיועדת שהקים בינואר 1954. בעת כהונתו סבלה ישראל מבדידות בינלאומית ומתקריות בגבול ירדן ומצרים, שרת עשה מאמצים רבים להשגת תמיכת ארצות הברית ולשכנעה למכור נשק לישראל.

משה שרת ומזכיר המדינה ג'ון פוסטר דאלס בעת ביקור דאלס בישראל, מאי 1953. 
צילום: העמותה למורשת משה שרת
שרת נטל חלק במאבקים הפוליטיים סביב המשבר בין אשכול לדוד בן-גוריון, שדרש לחדש את החקירה בעניין "פרשת לבון". הוא תמך בסוגיה זו בראש הממשלה אשכול, ובפברואר 1965 הגיע בכיסא גלגלים לישיבה המכרעת של ועידת מפא"י כדי לתמוך באשכול.

בשנות חייו האחרונות, כיהן שרת בתפקיד יושב ראש הנהלת הסוכנות, ופעל להעלות את יהודי אלג'יריה ולדאוג לרווחתו של כל עולה ועולה.

משה שרת מגיע לוועידת מפא"י,
17 בפברואר 1965
צילום: העמותה למורשת משה שרת
באחרית ימיו חלה שרת במחלת הסרטן, אולם גם בתקופת חוליו המשיך לעבוד ולקיים את ישיבות ההנהלה מביתו כמעט עד יומו האחרון.  יומיים לאחר מותו ספד לו אבא אבן, שהיה השגריר בארצות הברית ובאו"ם בשנות החמישים, ולימים כיהן בעצמו כשר חוץ: "משה מתעניין במלוא הלהט בנו, בחיינו, בצרותינו, במאבקנו... משה הרועם נגד כל פגיעה בדיוק הלשוני... משה מגן על האמת והצדק... משה המגלם את המצפון הציבורי והתנועתי עד יומו האחרון."

שרת לא נקבר בהר הרצל, אלא בבית הקברות הישן בתל אביב, לצדם של  גיסיו האהובים דב הוז ואליהו גולומב.
 
משה שרת המחזיק את בנו יעקב, גיסו אליהו גולומב, בני משפחה וידידים
מלווים את דב הוז (שלישי מימין) לתחנת הרכבת בתל אביב, סוף שנות ה-20
 צילום: העמותה למורשת משה שרת

(התמונות והציטוט נלקחו מתוך ספר ההנצחה למשה שרת שפרסם ארכיון המדינה בשנת 2008).

אין תגובות: