יום חמישי, 11 ביוני 2015

"הסתלק אחד מגדולי, אם לא גדול המחשבה היהודית וגם האנושית." (מתוך דברי ראש הממשלה לוי אשכול בישיבת ממשלה) – חמישים שנה לפטירת הפילוסוף פרופ' מרטין בובר, 13.6.1965



פרופ' מרטין (מרדכי) בובר,  1940 - 1950 (משוער), מתוך ויקיפדיה (המקור: The David B. Keidan Collection of Digital Images  the , הארכיון הציוני המרכזי)

השבוע לפני 50 שנה, ב-13.6.1965 נפטר פרופ' מרטין (מרדכי) בובר ז"ל, שהיה פילוסוף אקזיסטנציליסטי, חוקר חסידות ודתות, הוגה דעות ציוני עם זיקה לזרם "הציונות הרוחנית" וחבר בולט בתנועת "ברית שלום" בשנות ה-20 - 30 ובשלב מאוחר יותר באגודת "איחוד", שתמכו בהקמת מדינה דו-לאומית בארץ-ישראל כפתרון לסכסוך היהודי-ערבי.
במלאת יובל למותו, מפרסם ארכיון המדינה התכתבות קצרה שנערכה בין בובר לבין ראש הממשלה לוי אשכול בחודשים אוקטובר-נובמבר 1964 על רקע הפקעת קרקעות מתושבים ערבים בגליל שנעשתה על-יד הממשלה לצורך הקמת העיר כרמיאל. המכתבים שיובאו בהמשך נמצאים בארכיון המדינה בתיק פניות ציבור של לשכת ראש הממשלה (גל-11892/31). מכתב התשובה של אשכול פורסם כבר על-ידי הארכיון בספר "לוי אשכול – ראש הממשלה השלישי – מבחר תעודות מפרקי חייו (1895 – 1969)" בעריכת ארנון למפרום וחגי צורף (הרקע למכתב – ע' 437 והמכתב עצמו – ע' 441 – 442), אך מכתבו של בובר אל אשכול מתפרסם כאן לראשונה.

הבתים הראשונים בכרמיאל, עם בתי הכפר הערבי בענה ברקע, 1.10.1964, הצלם - משה פרידן, מתוך אוסף תצלומי לשכת העיתונות הממשלתית
 
 


העיר כרמיאל הוקמה במהלך שנת 1964 באזור בקעת בית-הכרם (על הגבול שבין הגליל התחתון לגליל העליון) אשר מיושב בצפיפות בכפרים ערביים, והקמתה הייתה כרוכה בהפקעת קרקעות בהיקף רחב מתושבים ערבים מהכפרים שבסביבה. צעדי ההפקעה עוררו התמרמרות בקרב האוכלוסייה הערבית וגררו ביקורת גם מצד חוגי שמאל ואנשי רוח יהודים תחת הסיסמה "פיתוח כן – נישול לא". ההתנגדות למהלך באה לידי ביטוי בכמה הפגנות שאחת מהן תוארה בכתבה בעיתון "חרות" מ-18.10.1964:  "ניסיון לעריכת מסיק זיתים הפגנתי  לטובת תושבי כפרים בגליל המערבי לטובת תושבי כפרים בגליל המערבי שאדמותיהם הופקעו לצורך הקמת העיירה כרמיאל...".
על רקע זה נשלח המכתב מבובר לאשכול ב-26.10.1964 (תעודה מס' 1), שבו הביע בובר בשם חברי אגודת "איחוד" ביקורת על הפקעת הקרקעות וקרא לאשכול לאמץ תכנית פיתוח חלופית שתיטיב גם עם האוכלוסייה הערבית:  "החלטנו פה אחד, לגלות את דעתנו בפומבי על החרפת היחסים בין יהודים וערבים בארץ, בקשר אל החרמת האדמות בקרבת כרמיאל. אנחנו מברכים, עם כל הישוב, על תכנית פיתוח הגליל, אך מדגישים אנו את הצורך החיוני, לבצע תכנית זו לטובת היהודים והערבים גם יחד. לשם כך יהיה צורך, להציע תכנית מקיפה, המתחשבת מלכתחילה בצרכי שני סוגי האזרחים הללו...". 
במכתב התשובה של אשכול מ-4.11.1964 (תעודה מס' 2) הגן אשכול על הפקעת הקרקעות לצרכי הקמת העיר וטען שהקמת כרמיאל "כבר הביאה ברכה לתושבים הערבים שבסביבה" וכן שרווח זה עולה על ההפסד מהפקעת הקרקעות מכיוון שרובן המכריע של הקרקעות המופקעות  "הן אדמות טרשים וסלעים אשר אינן ניתנות לעיבוד חקלאי." בנוסף לכך כתב שבתור חקלאי בעברו הוא אומנם מבין את כאבם של בעלי הקרקעות המופקעות לאור הפקעות שנעשו בעבר גם מאדמות יהודיות, אך יחד עם זאת אינו רואה אפשרות מבחינתו לביטול ההפקעות:  "לפי שעה איני רואה כל דרך להימנע מכך אם גם יש תמיד צורך להשתדל לצמצם את הנזק ככל האפשר. לבעלי הקרקעות מובטח פיצוי בקרקע ככל האפשר".


פרופ' מרטין (מרדככי) בובר, 10.11.1961, הצלם - משה פרידן, מתוך אוסף תצלומי לשכת העיתונות הממשלתית
 
למרות חילוקי הדעות ביניהם הביע אשכול הערכה עמוקה לבובר ולהגותו  בדברים שנשא לזכרו כמה חודשים לאחר מכן בישיבת ממשלה שנערכה ביום פטירתו ב-13.6.1965. להלן מובאת הסטנוגרמה מישיבת הממשלה ביום זה - מ"ה/תשכ"ה (תעודה מס' 3), שבה הספיד אשכול את בובר בקצרה לאחר שחברי הממשלה קמו לזכרו (עמוד 84): "הסתלק אחד מגדולי, אם לא גדול המחשבה היהודית וגם האנושית. שמו היה מפורסם בעולם כולו. קשה ברגע כזה לתת הערכה מלאה על אישיותו וחלקו בתחיית האומה, התחייה הרוחנית, התרבותית ואולי גם המדינית. נשלח מכאן תנחומים למשפחתו".  

אין תגובות: