יום שלישי, 12 במאי 2015

"הסוללים במים עזים נתיבות עולם", כ"ג באייר: יום הים - יום חג לימאות העברית

המודעות בחברה הישובית להכשרה ימית שתוביל לפיתוח ספנות עברית החלה להתפתח כבר בסוף שנות העשרים עם הקמתה של "אגודת יורדי ים זבולון", והאיגוד הימי של התאגדות "הפועל" ההסתדרותית שהוקם בשנת 1929 וכלל פלוגות ימיות של צעירים שעסקו בעיקר בספורט ימי בישובים לחוף הים התיכון ואף בכנרת.
חניכים באגודת יורדי ים "זבולון" על סירת
האמונים אווה רידינג, ארכיון המדינה, טס- 10555-9
בתקופת המרד הערבי, בשנת 1936, נוסד "החבל הימי לישראל" שביקש לקדם ולפתח את ענף הספנות העברית העצמאית. החי"ל היווה נדבך נוסף בבניית חזון הימאות העברית וקדם לחברת הספנות ההסתדרותית "נחשון" שהוקמה באישור הממשלה המנדטורית בחודש אפריל 1937 כחברה בע"מ. חברת הוועד הפועל של ההסתדרות וחברת הוועדה המרכזית של מפא"י, גולדה מאירסון, לימים גולדה מאיר, ראש ממשלת ישראל, יצאה לארה"ב כדי לגייס הון מניות מיהודי ארה"ב שהושפעו מחזון הספנות העברית, העצמאית המתפתחת.
מסמך היסוד של חברת נחשון, ארכיון המדינה, פ-1886 
פנייתה של גולדה מאירסון אל יהודי ארה"ב המדרבן אותם לרכוש מניות בחברה, ארכיון המדינה, פ-1886.
החבל הימי לישראל (החי"ל), יחד עם הנהלת הסוכנות היהודית, היו שותפים להקמתו בשנת 1938, ולהבטחת קיומו של "בית הספר הימי על-יד הטכניון העברי" שנודע אחר כך כ"בית הספר לקציני ים עכו" (ראו פרסום של ארכיון המדינה בנושא). החי"ל שם לו למטרה לדאוג לרווחתם, לשמירת זכויותיהם ולרמתם המקצועית של הימאים העברים ששרתו בציי הסוחר של בריטניה ומאוחר יותר בצי הסוחר הישראלי, פרסם חוברות הדרכה והקים את "בית יורדי הים" בעיר התחתית בחיפה, בסמוך לנמל. בית יורדי הים שימש מקום מנוחה לימאים וכמרכז הדרכה וכינוסים.

                              
שערי גיליון "ים" בהוצאת החבל הימי לישראל, יולי 1950, מרץ 1951, ארכיון המדינה פ- 936-5

בשנת 1950, היו רשומים בחי"ל כ-40,000 חברים ב-250 סניפים ברחבי תבל.

מכתב ממזכיר סניף החי"ל בדרום אפריקה
על נייר רשמי עם הכיתוב "אין גאולה לעם
בלי גאולת הים" ארכיון המדינה  פ- 936-5
כדי לקדם ולהפנים בציבור את חשיבות החינוך הימי המקצועי ואת עקרון הספנות העברית, נקבע  בתחילת שנות השלושים על ידי אגודת יורדי ים זבולון יום כ"ג באייר כיום הים. האירוע צוין בתהלוכות של האגודות הימיות, בקיום פעולות הסברה וחינוך ומוסדות רשמיים כמו בנייני הסוכנות בירושלים הניפו את דגל המדינה ביום זה. ראשי המדינה שלחו את ברכותיהם. ברכת נשיא המדינה,שר החוץ ויו"ר הכנסת לרגל יום הים, ארכיון המדינה פ- 936-5.
אירועי יום הים התקיימו עד תחילת שנות החמישים, ובתקופה זו נטל החי"ל על עצמו את פעולות ארגון האירועים. החי"ל העביר לבתי הספר, לקיבוצים ולמושבים כרוזים ולוחות קיר בנושא, הנחיות מזמינות לביקורים בנמל חיפה ופניות לבוגרי בתי ספר יסודיים להצטרף לבית הספר הימי שליד הטכניון בחיפה. מנכ"ל משרד החינוך ד"ר ברוך בן יהודה כותב בשנת 1951, למנהלי בתי הספר כי "חשוב וראוי מפעל גאולת הים במדינת ישראל וראויה לתהילה פעולתו המבורכת של החבל הימי לישראל. יקדישו אפוא המורים ביום זה, כ"ג באייר, שעורים, שיחות ומסיבות וכל אשר יוכלו, לערכו של הים ומפעלי כל המטפלים בו..." (ארכיון המדינה, תיק פ-936-5)
בבתי הכנסת נערכו ביום הים תפילות לשלומם של יורדי הים ולקראת יום הים תשי"א (1951) פרסמה הרבנות הראשית לישראל הנחיות לרבנים ולגבאי בתי הכנסת לומר בתפילת השבת שקדמה ליום הים את נוסח תפילת האזכרה שחוברה במיוחד לזכר יורדי הים שנספו במצולות: "אל מלא רחמים שוכן במרומים, ורוח קדשו אופפת ארץ וימים, הקשיבה ללבות הומים ומהמים והמצא מנוחה נכונה על כנפי השכינה במעלות קדושים וטהורים, כזוהר הרקיע מזהירים, לנשמות הימאים היהודים היקרים אנשי צי המעפילים והחותרים, אשר מנגד השליכו נפשם לתת בים דרך לשיבת בנים לגבולם, ולחיילי הצי המלחמתי אשר הערו נפשם למות בסוללם במים עזים נתיבות עולם לכוננות בית חיינו, וכל אחינו ובנינו שנטבעו במי זעפם של סערות עולם, בגן עדן תהא מנוחתם ויצרור בצרור החיים את נשמתם, ממצולות ים תשיב שביתם, ה' נחלתם, אמן סלה."

עורכת: ליה בן צבי.

אין תגובות: