יום ראשון, 28 בדצמבר 2014

מתן מקלט מדיני בתחומי שגרירויות ישראל בעולם

לפני כחצי שנה פרסמנו באתר ארכיון המדינה ובבלוג זה אוסף תעודות למדיניות החוץ של ישראל העוסק בקשרי ישראל עם דרום אפריקה. במהלך איסוף התעודות נתקלנו בתעודה המעניינת הזו, בה מתיר מנכ"ל משרד החוץ בתחילת שנות ה 60', ד"ר חיים יחיל, לצירות ישראל בפרטוריה להכניס מבקשי מקלט פוליטי לנציגות מבלי לקבל אישור מראש ממשרד החוץ בירושלים. ותיקי משרד החוץ העובדים בארכיון המדינה כחושפים של חומר ארכיוני טענו כי מעולם לא נתקלו בהוראה כזו וכי היא יוצאת דופן.

חיזוק למיוחדותה של ההוראה הזו מצאנו בתעודה אחרת, במהלך איסוף תעודות לקראת הפרויקט הבא בפרסומי תעודות למדיניות החוץ של ישראל: קשרי ישראל עם אפריקה, 1961 – 1967, העוסק בקשריה של ישראל עם ארגוני שחרור באפריקה. בתעודה אנו מגלים כי היוזמה להוראה בנוגע לבקשה למקלט פוליטי בנציגויות ישראל בעולם באה מפניה של הקונסול הכללי של ישראל בליסבון, לוי אלון, למשרד החוץ. אין ברשותנו המכתב המקורי של אלון או הסיבה והרקע לבקשת ההנחיות בנוגע למקלט מדיני בנציגות דיפלומטית ישראלית. האם הוא צפה ניסיון של מתנגדי המשטר בפורטוגל להימלט לתוך תחומי הקונסוליה הישראלית בליסבון? כפי שכתבנו בעבר, המכתב המצורף (שמוזכר במסמך שפרסמנו שם) מדגיש את מיוחדות ההיתר שניתן לצירות בדרום אפריקה ואת מידת הסיכון המדיני שישראל לקחה על עצמה בהיתר שכזה.
מכתבו סגן מנהל מחלקת מערב אירופה, נסים יעיש אל לוי אריה אלון, הקונסול הכללי בליסבון

אין תגובות: