יום ראשון, 14 בדצמבר 2014

33 שנים לחוק רמת הגולן


ב-14 בדצמבר 1981 כינס בגין את הממשלה לישיבה מיוחדת בביתו. בגין שהה בביתו מאז שבר את רגלו ב-26 בנובמבר ונותח בבית החולים. בישיבה המיוחדת הציע בגין לממשלה לאשר הצעת חוק המחיל את חוקי מדינת ישראל על רמת הגולן לאלתר. הוא ביקש שאם הממשלה תאשר את הצעתו תפנה הממשלה אל ועדת הכנסת בבקשה שהכנסת תדון באותו יום בחוק ותבקש לאשרו בשלוש קריאות. בגין נימק את החוק בטעמים משפטיים והיסטוריים וציין תגובות אפשריות של ארצות הברית, מצרים וסוריה. הוא ציפה שהאמריקנים ינזפו בישראל, המצרים לא יעשו דבר שיסכן את חוזה השלום (על חוזה השלום עמדה מצרים לקבל את מזרח סיני באפריל 1982) והסורים יימנעו ממלחמה שאין להם סיכוי לנצח בה. אולם, ליתר ביטחון, הורה לשר הביטחון אריאל שרון להיערך לפעולה צבאית סורית. לעיון בדברי בגין בממשלה לחצו כאן.
בישיבה הממשלה נשמעו ערעורים מצד חלק מהשרים הליברלים. השרים משה נסים ואברהם שריר תמכו בחוק אך הביעו חשש מהדרך החפוזה שנבחרה לקבלו. השר יצחק ברמן התנגד לחוק בנימוק שמוטב לישראל המצב הנוכחי ללא שינוי החוק. בסופו של דבר תמכו 13 שרים בחוק וברמן לא השתתף בהצבעה.
 
מנחם בגין יושב בכיסא גלגלים בכנסת בעת הדיון על חוק רמת הגולן. 14 בדצמבר 1981. צילם חנניה הרמן, לע"מ

בגין הגיע לישיבת הכנסת ישוב על כיסא גלגלים. המערך (מפלגת העבודה ומפ"ם) החליט לא להשתתף בדיון בכנסת. שמונה מחברי מפלגת העבודה הצביעו בעד החוק, שלושה הצביעו נגדו וכך עשו גם חברי מפ"ם. בסך הכול תמכו בחוק 63 חברי כנסת לעומת 21 מתנגדים שכללו חברי כנסת מהמערך, חד"ש, שינוי ותל"ם.
כפי שצפה בגין קיבלה ישראל שורה של גינויים, בהם ממועצת הביטחון של האו"ם, שקבעה שהחוק מבוטל וחסר משמעות, אך לא הטילה סנקציות על ישראל. אולם בשונה מתחזיתו של בגין לא הסתפקה ארצות הברית בגינוי אלא הודיעה על השעיית יישום מזכר ההבנה (שנחתם בוושינגטון ב-30 בנובמבר 1981 בין שרון למזכיר ההגנה האמריקני קספר ויינברגר) וביטלה סיוע לרכש ביטחוני בהיקף 300 מיליון דולר. בתגובה לכך הודיע בגין לשגריר האמריקני סמואל לואיס על ביטולו המוחלט של מזכר ההבנה.
התעודה המופיעה בפוסט זה פורסמה בכרך ההנצחה למנחם בגין שהוציא ארכיון המדינה בחודש מאי 2014 בסדרה להנצחת נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה.

הפוסט הוכן על ידי ארנון.

אין תגובות: