יום שני, 1 בספטמבר 2014

"היהודים עומדים לימינה של בריטניה הגדולה ויילחמו לצד הדמוקרטיות": 75 שנים לפרוץ מלחמת העולם השנייה, 1 בספטמבר 1939


בחודשים האחרונים עסקו  ארכיונאים, היסטוריונים ואנשי תקשורת ביובל ה-100 למלחמת העולם הראשונה. בשבוע הנוכחי אנו מציינים דווקא את יובל ה-75 לפרוץ מלחמת העולם השנייה, שהשלכותיה על גורל העם היהודי היו הרסניות ביותר.

באותו זמן התעמתה התנועה הציונית עימות קשה עם ממשלת בריטניה. במאי 1939 פרסמה בריטניה ספר לבן שכפה הגבלות חמורות על העלייה לארץ ישראל ועל זכותם של היהודים לרכוש בה אדמות. פרסום הספר הלבן היווה חלק ממאמציה של בריטניה להביא את המרד הערבי לסיומו ולזכות בתמיכת הערבים במלחמה הצפויה עם גרמניה. מדיניות זו דנה יהודים רבים באירופה , שבנסיבות אחרות היו עשויים למצוא מקלט בארץ ישראל, לרדיפה ובעקבותיה - למוות. ובכל זאת חיים וייצמן, אז נשיא ההסתדרות הציונית העולמית, הבין שבריטניה עומדת להילחם בגרמניה הנאצית ועל כן אין היהודים יכולים לעמוד מן הצד. מוטל עליהם לתמוך בה ואף להתגייס לצבא הבריטי.

באוגוסט 1939 התקיים קונגרס ציוני בז'נבה. בנאומו בקונגרס ביקר וייצמן בחומרה את ממשלת בריטניה על בגידתה במנדט ובעם היהודי. ב-22 באוגוסט התקבלו ידיעות על הסכם ריבנטרופ – מולוטוב בין ברית המועצות וגרמניה. כשנסגרו הגבולות הסתיים  הקונגרס בחיפזון ווייצמן ומשפחתו שבו ללונדון.


"אנו נוסעים לפולין כדי להכות ביהודים" - כתובת על רכבת גרמנית בדרכה לפולין
הצילום מאוסף יד ושם

 
ב-29 באוגוסט כתב וייצמן לראש הממשלה נוויל צ'מברליין מכתב המאשר הצהרות קודמות לפיהן "היהודים עומדים לימינה של בריטניה הגדולה ויילחמו לצד הדמוקרטיות...בעת האחרונה היו לסוכנות היהודית חילוקי דעות עם המעצמה המנדטורית בתחום המדיני. אנו רוצים כי חילוקי דעות אלה יידחו מפני צרכי השעה הגדולים והדוחקים יותר". ניתן לראות תעודה זו בכרך ההנצחה (בהוצאת ארכיון המדינה, בעריכתה של לואיז פישר) של חיים וייצמן, שהיה אחר כך לנשיא הראשון של מדינת ישראל.

וייצמן וראשי התנועה הציונית ראו בגיוס לצבא הבריטי חובה, אך בו בזמן קיוו לייסד "חטיבה יהודית", שבהקמתה ימצא ערך מוסף פוליטי לאחר המלחמה. תקווה זו הוגשמה באופן חלקי בלבד. ועם זאת ארץ ישראל לקחה חלק חשוב במאמץ המלחמה הבריטי במזרח התיכון. בארכיון המדינה שמורים תיקים רבים של ממשלת המנדט (ועותקים של תיקי ממשלת בריטניה שצולמו בארכיון הלאומי הבריטי) ובהם תיעוד על יצור ותעשיה בתקופת המלחמה, ארגון פעולות חירום ונושאים אחרים הקשורים במלחמה.

וייצמן ואשתו ורה שילמו מחיר כבד במהלך המלחמה. בנם מיכאל, שהיה טייס בחיל האוויר המלכותי, לא שב מטיסה מבצעית מעל מפרץ ביסקאיה בפברואר 1942. בנימין, בנו השני של וייצמן שירת ביחידת נ"מ באנגליה וסבל עקב כך מהתמוטטות שמעולם לא התאושש ממנה.
מיכאל וייצמן במדי הצבא הבריטי
התמונה מיד חיים וייצמן, גנזך וייצמן, רחובות, ישראל
 
 

אין תגובות: