יום חמישי, 21 באוגוסט 2014

מבצע "בצר" - מבצע נגד משתמטים ועריקים במלחמת העצמאות

ב 22 באוגוסט 1948, פתח צה"ל במבצע "בצר" . המבצע אינו מוכר מאחר ולא היה באף חזית מלחמה אלא התבצע בתל אביב. מטרתו הייתה – תפיסת משתמטים ועריקים.

עפ"י משה נאור בספרו בחזית העורף: תל אביב והתגייסות היישוב במלחמת העצמאות  (ירושלים, 2009) ההשתמטות נתפסה כאיום על הלכידות החברתית במלחמה והחלשתה של המדינה החדשה אל מול אויביה. כבר בינואר 1948 יצאה הוראה של "מרכז המפקד לשרות העם" האוסרת יציאה מן הארץ ללא אישור ממחלקת הוויזות של המרכז בערים הגדולות – חיפה, תל אביב וירושלים. ביוני 1948 הוקמה "משטרת החיול" לצורך איתור משתמטים ועריקים. מרכז המפקד לשרות העם הוקם בדצמבר 1947 וסימן את המעבר לגיוס חובה מההתנדבות הקודמת לארגוני המחתרת ותחילת הדרך להקמת צבא מגויס גדול. המרכז אחראי לכך שמתוך 650 אלף היהודים בארץ ישראל ב 1948, הצליחה המדינה הצעירה להקים צבא של כ 100 אלף חיילים שאליו התווספו עוד כ 15 אלף מתנדבי מח"ל וגח"ל

ב 22 באוגוסט 1948, החל מבצע "בצר". המבצע נועד ללכידת משתמטים ועריקים. במבצע השתתפו חיילים מחטיבת "קרייתי" (חטיבה שחייליה היו מאזור תל אביב) וחיילים מחיל הים, חיל נשים, חיל משמר (חיילים מבוגרים יותר שהוצבו בתפקידי שמירה ברחבי הארץ), משטרת החיול והמשטרה הצבאית. כמו כן הצטרפו לחיילים מתנדבי המשמר האזרחי והגדנ"ע. על העיר תל אביב הוטל עוצר, הוקמו מחסומים שבדקו את תעודותיהם של הנכנסים והיוצאים. כל הגברים מגיל 17 - 50 והנשים בגילאים 16 - 35 נקראו להתייצב בתחנות זיהוי ברחבי העיר. יותר מ 150 חוליות סריקה עברו בעיר בחיפוש אחר משתמטים ועריקים.
במבצע נעצרו 2764 אזרחים מהם 1044 גברים ו 1720 נשים. 652 גברים ו 352 נשים נשלחו מיד לגיוס. 189 גברים ו 1365 נשים חויבו בגיוס, אך גיוסם נדחה. נלכדו גם 203 גברים ו 3 נשים שנחשבו עריקים. המבצע עורר ביקורת רבה בתל אביב משום שהוא הציג אותה כעיר של משתמטים וכי אופן ביצועה הזכיר את הסריקות הבריטיות בתקופת המנדט בעת מאבק המחתרות נגד השלטון הבריטי. גם הועלתה הטענה כי שימוש בצבא לפעולות כאלו יגרום לריחוק האוכלוסייה מהצבא (בן גוריון העלה טענה זו ביומן המלחמה שלו ב 5 ספטמבר 1948).
נקודת ביקורת תעודות זהות במבצע בצר (ארכיון המדינה/וויקיפדיה)
נקודת ביקורת תעודות זהות במבצע בצר (ארכיון המדינה)


נקודת ביקורת תעודות זהות במבצע בצר (ארכיון המדינה)


מלבד צילומים של הצלם בנו רותנברג, הנמצאים ברשות ארכיון המדינה, מצאנו את מבצע בצר במקום אחר: בתוך דרכונים זרים – חלק מאוסף הדרכונים והתעודות הנמצא ברשות ארכיון המדינה. בתוך דפי דרכון זה, מצאנו חתימה של מבצע "בצר".


בארכיון המדינה נמצא אוסף מגוון של תעודות מסע ודרכונים (ותעודות זיהוי אחרות ) ממדינות שונות בעולם. תאריך הוצאתן של רוב התעודות משנות ה 30' ורובם המוחלט של יהודים שעלו לארץ. מקור האוסף (כנראה) במחלקת ההגירה של ממשלת המנדט ובמשרד העלייה שפעל בשנים הראשונות לקום המדינה. הנוהל באותן שנים היה שכדי לקבל אזרחות ארץ ישראלית (פלשתינה – א"י) ואח"כ אזרחות ישראלית היה על המבקש לוותר על אזרחותו הקודמת ולתת את דרכונו הקודם. הנוהל הזה הופסק בשנת 1951 כאשר משרד העלייה אוחד עם משרד הפנים והוצאה תקנה שלא מחייבת מסירת הדרכון הקודם.

האוסף הועבר לידי ארכיון המדינה בשנות ה 80'. האוסף מדגמי בלבד ואינו כולל את כל הדרכונים שנמסרו למשרד הפנים. משרד הפנים, ככל הנראה, ביער את רוב הדרכונים שברשותו. לפיכך, האוסף שברשות ארכיון המדינה אינו משקף את כל הדרכונים שנמסרו. למעשה, אנו יודעים כי רבים לא העבירו את הדרכונים שלהם לרשות המדינה ואלו נותרו בידיהם גם בעת קבלת האזרחות הישראלית. האוסף אינו לעיון הקהל הרחב, מאחר וחלות עליו מגבלות של צנעת הפרט - רק לבעל הדרכון רשות לעיין בדרכונו שלו. 

ארכיון המדינה פרסם בעבר באתר שלו גלריה של דרכונים שונים מהאוסף ובכלל זה את דרכונו של ישראל קסטנר ברשותה של נכדתו, חברת הכנסת מרב מיכאלי.

אין תגובות: