יום שבת, 30 באוגוסט 2014

פרוץ מלחמת העולם הראשונה וראשית צמיחתו למנהיגות של לוי אשכול

לוי אשכול בצעירותו. ארכיון המדינה
 
ב-28 ביולי 1914 פרצה באירופה מלחמת העולם הראשונה. בתחילה האימפריה העות'מאנית (לימים טורקיה) לא השתתפה במלחמה, אולם כבר ב-2 באוגוסט 1914 כרתה האימפריה העות'מאנית ברית חשאית עם הקיסרות הגרמנית. ברית זו הייתה צעד ראשון לקראת כניסתה של האימפריה העות'מאנית למלחמה ב-28 באוקטובר נגד רוסיה, בריטניה וצרפת. בעקבות כריתת הברית החשאית החלו הטורקים לגייס חיילי מילואים.
בפרוץ המלחמה התגורר לוי שקולניק, לימים לוי אשכול ראש ממשלת ישראל, בקלנדיה (עטרות), כפר ערבי מצפון לירושלים. לוי אשכול היה אז בחור צעיר שעוד לא מלאו לו 19 שנים (הוא נולד באוקטובר 1895 באוקראינה) עלה ארצה בתחילת 1914 והגיע לקלנדיה ב-20 במאי 1914. אשכול השתייך לקבוצת פועלים שהתיישבה במקום מטעם המשרד הארץ-ישראלי ביפו - השלוחה של ההסתדרות הציונית בארץ-ישראל. 
חברי קבוצת הפועלים השתייכו ברובם למפלגת "הפועל הצעיר" ובראשם עמד מאיר רוטברג (1951-1887). אולם באוגוסט 1914 הוכש רוטברג על ידי עקרב ואושפז בירושלים. את מקומו תפס למעשה לוי אשכול הצעיר וזו הייתה הפעם הראשונה שהוא הגיע לעמדת מנהיגות מאז עלה לארץ.
הביטוי הראשון למעמדו של אשכול בקבוצה היה מכתב שכתב בשם חברי הקבוצה אל המשרד הארץ-ישראלי בו ביקש סיוע מהמשרד לרכוש לקבוצה בית בסמוך לאדמות הקבוצה ליד ביר נבאללה, כפר ערבי מדרום לקלנדיה. כמו כן דיווח אשכול על הקשיים עמם מתמודדים חברי הקבוצה, ביניהם התנהגות חיילי המילואים שגויסו לצבא הטורקי בעת שעברו לקלנדיה בדרכם להתייצב בירושלים. הוא טען שהגיוס למילואים אינו מגדיל את היצע הבתים להשכרה כי הצבא מגייס את הצעירים ואילו ראשי המשפחות ממשיכים להתגורר בבתים. הוא אף דיווח למשרד על כך שהקבוצה קונה מים מבעליו של מעיין ברמאללה. על המכתב כתוב התאריך 17/8, כלומר 17 באוגוסט 1914. אבל אנו מניחים שבאותה תקופה כתב אשכול תאריכים לפי לוח השנה היוליאני שהיה נהוג אז ברוסיה ולפיכך התאריך הנכון (הגרגוריאני) הוא 30 באוגוסט 1914, היום לפני מאה שנים. נטייתו של אשכול להשתמש אז בלוח היוליאני מופיעה גם במכתב אחר שמופיע בכרך ההנצחה שהכין ארכיון המדינה ללוי אשכול, עמ' 9, בו מופיעים יחד התאריך העברי והתאריך היוליאני.
המכתב חתום על ידי מאיר רוטברג משום שבמשרד ביפו לא היו מייחסים חשיבות למכתב אילו נחתם על ידי אשכול. על המכתבים הבאים חתום אשכול עצמו. לצפייה בסריקת המכתב מ-30 באוגוסט ראו כאן. לצפייה בהדפסת המכתב ראו כאן.
המכתב הגיע למשרד ביפו ב-1 בספטמבר 1914. ב-ל באלול תרע"ד (21 בספטמבר 1914) ענה סגן מנהל המשרד יעקב טהון תשובה שלילית. הוא העדיף לשכור בית בהוצאה נמוכה מאשר לרכוש אותו בהוצאה גבוהה יותר.
מלחמת העולם הראשונה הביאה למצוקות רבות ליישוב היהודי בארץ-ישראל ולא כאן המקום לפרט אותן. די אם נציין שמספר היהודים בארץ פחת מכ-85 אלף לכ-50 אלף וחלק מהנהגת היישוב נאלץ לעזוב את הארץ. מצוקות אלה אלה גרמו לקבוצת הפועלים לנטוש את קלנדיה ולעבור למושבות בשפלת יהודה.
לוי אשכול עצמו המשיך להתקדם בפעילותו הציבורית ונבחר בתחילת 1916 (בגיל 20) להיות אחד מחמשת חברי מרכז הסתדרות פועלי יהודה - גוף שטיפל בצורכיהם של כ-1,500 פועלים חקלאיים ובני משפחותיהם בתקופה הקשה של מלחמת העולם הראשונה. אחד הדברים שסייעו אז לאשכול להתקדם בפעילותו הציבורית היה הדלדלות השורות של הנהגת היישוב בגלל המלחמה.
המכתבים המובאים כאן צולמו בארכיון הציוני המרכזי לצורך הכנת כרך ההנצחה ללוי אשכול ואנו מודים לאסף אגין שהפנה את תשומת לבנו אליהם. המכתב שכתב אשכול צולם מתיק L18/58/1 ותשובת טהון צולמה מתיק L2/522.

2 comments:

ליאורה אמר/ה...

שלום,
לדעתי יש טעות ברישום אצלכם.
דר' יעקב טהון היה סגן המשרד הארצישראלי וכאשר רופין הוגלה לדמשק
הוא שימש כראש המשרד במלחמת העולם
הראשונה. המכתב ממוען אליו, לדעתי.

דר' יהושע טהון היה ציר ציוני בסיים הפולני בשנים 1918-1935
ולא אליו היה מיועד מכתב זה.

ארנון אמר/ה...

שלום ליאורה
אך טעיתי ברישום. בזכות פנייתך תיקנתי את הפוסט.
תודה
ארנון