יום ראשון, 27 ביולי 2014

ישובים ישראליים תחת אש - מאז קום המדינה

סיבוב הלחימה בשבוע האחרון (מבצע "צוק איתן") אינו הפעם הראשונה בה יישובים ישראליים מותקפים באש "תלולת מסלול" – ע"י פגזים או/ו טילים. מאז שנות ה 50' הפכו ישובים יהודיים למטרות לאש שכזו. הקיבוצים כיסופים, נירים ועין השלושה ("עוטף עזה" - כפי שמכנים אותם היום) הופגזו על ידי הצבא המצרי (ששלט אז ברצועת עזה שנכבשה על ידו במלחמת העצמאות) בתחילת אפריל 1956. בתגובה הפגיז צה"ל מטרות מצריות רבות ברצועה והסב אבדות קשות למצרים. 

לאחר מבצע קדש עבר מוקד המתיחות לצפון. הצבא הסורי, שהחזיק ברמת הגולן השולטת טופוגרפית  על יישובי עמק החולה והגליל המזרחי, הפגיז פעמים רבות את היישובים באש ארטילרית כבדה, וקרבות אש רבים התפתחו מהשנים 1958 - 1967.
סוללת תותחים של צה"ל בגליל, אמצע שנות ה 60' (ארכיון המדינה)
תושבי קיבוץ תל קציר בוחנים פגיעת פגז בישוב (אוסף התצלומים הלאומי)

יום קרב אחד, ב 7 באפריל 1967, התפתח לפעולה נרחבת שכללה הפצצות חיל האוויר על סוללות ארטילריה סוריות שהפגיזו את קיבוץ גדות וקיבוץ עין גב ובהפלה של 7 מטוסי קרב סוריים – כמה מהם מעל העיר דמשק. 

לאחר מלחמת ששת הימים, הפכו הישובים בגבול עם לבנון ובעיקר הישובים מדרום לכנרת ובבקעת בית שאן לקרבנות הארטילריה של צבא ירדן, חיל המשלוח העיראקי וארגוני המחבלים ששלטו בחלקים נרחבים של צפון ירדן. תושבי קיבוצים כאשדות יעקב, שער הגולן, מסדה ומושבים כירדנה ובית יוסף נאלצו לחיות ימים רבים במקלטים, בעוד צה"ל משיב באש ארטילרית, פגזי טנקים והפצצות של חיל האוויר. הנה קטע מ"יומן כרמל-הרצליה" משנת 1969 על הפגזות ונזקים לישובים בעמק הירדן ותגובת צה"ל להתקפות אלו.

         

בעקבות התגברות האש הפציץ חיל האוויר את בסיסי חיל המשלוח העיראקי וגרם לו אבדות כבדות (המשטר העיראקי השתמש בהתקפה זו כתירוץ להתעמרות נוספת ביהודי עיראק ואף לתליית 9 יהודים בינואר 1969 – כפי שכתבנו כבר בעבר) והפציץ את תעלת הע'ור – פרויקט השקיית בקעת הירדן הירדנית. בעקבות ההפצצות, ביקש המלך חוסיין את התערבות ארה"ב להפסקת ההפצצות וישראל הודיעה כי תעשה זאת רק אם ילחם המלך בארגוני המחבלים. בספטמבר 1970, גירש הצבא הירדני את ארגוני הטרור הפלשתינים מצפונה של ירדן וחיל המשלוח העיראקי שב לארצו. הנה תשובתה של גולדה מאיר למכתב מנערה ממושב ירדנה (לא מצאנו את המכתב של הנערה לראש הממשלה מאיר), מושב שספג הפגזות רבות במהלך מלחמת ההתשה. 

הבאים בתור לספוג אש ארטילרית עליהם היו תושבי צפון הארץ, בעיקר השוכנים ליד הגבול עם לבנון. החל ב 1968, החלו מחבלים לירות רקטות "קטיושה" על קריית שמונה, נהריה וישובים אחרים בגבול הצפון.
תושבים בקריית שמונה לאחר הפגזת קטיושות על העיר ב 1968 (ארכיון המדינה)
ראש הממשלה גולדה מאיר בהלווייתו של דניאל חיו, תושב קריית שמונה שנהרג בהפגזת קטיושות על עירו מאי 1970 (אוסף התצלומים הלאומי)

גירושם של המחבלים מירדן ומעברם ללבנון הגביר את עוצמת ההתקפות על יישובי הצפון. צה"ל  הגיב בפשיטות בעוצמות שונות, אש ארטילרית והפצצות מן האוויר. המצב נמשך לאורך שנות ה 70' עד לתחילת שנות ה 80'. 
ילדים במקלטים בנהריה (אוסף התצלומים הלאומי)

תושבי נהריה שוהים במקלטים בעת הפגזה מלבנון (אוסף התצלומים הלאומי)
פגיעה ישירה בבית בנהריה, יוני 1982 (ארכיון המדינה)

בתחילת שנות ה 80' החריפו התקפות הארטילריה של אש"ף על יישובי הצפון לאחר שהארגון הצטייד בארטילריה תקנית (תותח 130 מ"מ) ולא רק בקני שיגור בודדים (ויותר מזה) של רקטות קטנות קוטר כבעבר (107 מ"מ ודומות). מלחמת שלום הגליל (יוני 1982 - יוני 1985) סיימה את האיום על יישובי הצפון. בשנים מאוחרות יותר, ככל שהעימות עם ארגון חיזבאללה העצים, כך שב איום הטילים מלבנון והפך למוחשי.  ב 1993 וב 1996, במבצעי "דין וחשבון" ו"ענבי זעם" (בהתאמה) ערך צה"ל תקיפות רבות ומרוכזות לאחר שחיזבאללה ירה רקטות על יישובי הצפון.

לאחר הנסיגה החד צדדית מלבנון במאי 2000 הגדיל החיזבאללה את מאגר הרקטות שלו בצורה ניכרת, ועוצמת אש זו הונחתה על יישובי הצפון במלחמת לבנון השנייה (12.7.2006- 14.8.2006). נכון לכתיבת שורות אלו, גבול הצפון שקט למעט תקריות בודדות של שיגור רקטות בודדות, בעיקר ע"י ארגונים פלשתיניים.
פינוי הריסות מבית שנפגע מקטיושה בקריית שמונה, אוגוסט 1993 (אוסף התצלומים הלאומי)

ב 30 בינואר 2001, נורתה רקטה מאולתרת לכיוון הישוב נצרים ליד עזה. ארגון החמאס שירה את הרקטה, כינה אותה "קסאם" על שם מנהיג הכנופיה עז-א-דין אל קסאם. באפריל אותה השנה נורתה רקטה ראשונה לכיוון שדרות. מאותו זמן והלאה נורו אלפי רקטות, שהלכו והשתפרו, הלכו והאריכו את טווחם לאזורים מרוחקים יותר (עד צפונה של ישראל). צה"ל הגיב לירי כל אותן השנים ובעיקר ב 3 תקופות לחימה עיקריות: מבצע "עופרת יצוקה" (27.12.08 – 18.1.09), מבצע "עמוד ענן" (14.11.2012 -21.11.12) והמבצע הנוכחי, "צוק איתן" שהחל ב 8 ביולי שנה זו.


הנה כי כן, בכל עשור נמצא חלק אחר של מדינת ישראל תחת איום ארטילרי כזה או אחר ונראה כי לא היה אזור בישראל שיצא "פטור" מפגע זה.

אין תגובות: