יום שני, 23 ביוני 2014

66 שנה למותו של דוד מרכוס – האלוף הראשון של צה"ל


דוד ואמה מרכוס, 1943 / מתוך עיתון 'New York World Telegram'
החודש מלאו 66 שנה למותו של דוד מרכוס (הידוע גם בכינויו מיקי סטון), מפקד חזית ירושלים במלחמת העצמאות, אשר נהרג בשוגג על ידי כוחותינו כתוצאה מטעות בזיהוי, ב-11.6.48.
דוד מרכוס נולד בניו יורק, בשנת 1902, והיה בן למשפחת מהגרים יהודים מרומניה. הוא סיים בהצטיינות את לימודיו באקדמיה הצבאית הלאומית של ארצות הברית בווסט פוינט, שרת בצבא האמריקני בתחום הארטילריה ולאחר מכן למד משפטים ועסק בעריכת דין בפרקליטות של ניו-יורק ובפרקליטות הצבאית. בשנת 1927 נישא לאמה חייסון, מורה מברוקלין.

במלחמת העולם השניה לחם מרכוס בצבא ארצות הברית והשתתף בפלישה לנורמנדי. הוא הצטיין בפעילותו הצבאית והגיע לדרגת קולונל. בסוף המלחמה ולאחריה מילא  תפקידים בתחום הדיפלומטיה והשתתף בוועידות טהרן, יאלטה, ופוטסדאם. הוא זכה במספר עיטורים על פעילותו הצבאית והדיפלומטית, ביניהם עיטור הניצחון במלחמת העולם השנייה, עיטור צבא הכיבוש ועיטור שירות ההגנה האמריקני.

בתחילת שנת 1948 גויס מרכוס ע"י ארגון ההגנה (במסגרת גיוס מתנדבי חוץ לארץ) כדי לאמן את היחידות הלוחמות בזמן מלחמת העצמאות. מטרת הגיוס הייתה להיעזר בקצינים אמריקנים בכירים, ובניסיון הקרבי שצברו בתקופת מלחמת העולם השנייה, על מנת להפוך את ארגון ההגנה לצבא סדיר ומאורגן. מרכוס סייר ברחבי הארץ במטרה להתרשם מאיכות הכוחות הלוחמים וארגונם. המלצותיו רוכזו בדו"ח מפורט שהוגש לבן-גוריון זמן קצר לאחר מכן. כפועל יוצא מהתרשמותו, הוא פעל לתגבור ההשכלה הצבאית של מפקדי ההגנה, חיבר חוברות בענייני צבא, והעביר למפקדים חומר הדרכה בכתב.
ב-28 במאי, יום כיבוש הרובע היהודי, מונה מרכוס ע"י בן-גוריון למפקד חזית ירושלים. הוא היה הראשון לקבל דרגת אלוף בצה"ל, שהיה אז בשלבי ארגונו הראשונים כצבא סדיר. לפקודתו הועמדו שלוש חטיבות; חטיבת עציוני, חטיבת הראל וחטיבה שבע. כוחותיו פעלו לפריצת והצלת דרך בורמה ששימשה כדרך חלופית להחשת אספקה ותגבורת לירושלים הנצורה.
מספר שעות לפני תחילת ההפוגה הראשונה, בליל ה-11 ביוני 1948, נורה מרכוס בשוגג ונהרג מאש שומר צה"ל סמוך למטהו, ששכן בכפר אבו גוש.
זמן קצר לאחר נפילתו של מרכוס שלח בן גוריון מכתב לטדי קולק, ששהה באותה עת בניו יורק, כדי שימסור את החדשות המרות לאשתו של מרכוס, אמה. בן גוריון שלח לה תנחומים בשם מדינת ישראל, שיבח את פועלו ואת תכונותיו האישיות של מרכוס :
דוד מרכוס נקבר בארה"ב, בבית הקברות וסט פוינט. בהלווייתו השתתפו גם אנשי הצבא הישראלים משה דיין ויוסף הראל (מפקד אניית המעפילים אקסודוס).

הלווית האלוף דוד מרכוס בארה"ב / ארכיון המדינה
על שמו של מרכוס קרויים קיבוץ משמר דוד ושכונת נוה דוד בתל-אביב, וכן רחובות בערים שונות בארץ. סמוך למקום מותו באבו גוש, בקרית יערים (טלז סטון), מוצבת אנדרטה לזכרו. בארה"ב קרויים מוסדות חינוך ותרבות על שמו.
בניו-יורק פעלה קרן להנצחת זכרו של מרכוס בראשות השופט ארתור שוורץ. בשנת 1958, במלאת עשור למותו, נערך בניו-יורק אירוע גדול לזכרו. לאירוע הגיע בשליחות בן גוריון גם נציג מישראל, אלוף אברהם יפה. במכתב שכתב בן גוריון לאמה מרכוס זמן קצר לפני אירוע הזיכרון, בעת חגיגות העשור למדינה, הדגיש את תרומתו של מרכוס למדינה בשעתה הקשה ואת הסולידריות שהפגין בהתגייסותו להילחם למען עמו. הוא ציין כי "לא רק עזרתו הצבאית כבעל ניסיון מלחמתי רב הייתה חשובה לנו, אלא עצם הופעתו - הופעת יהודי אמריקני בלי עבר ציוני - להשתתף בשעת הגורל בתולדות עמנו, במלחמתנו על קיומנו ועל עצמאותנו, הייתה לה משמעות היסטורית". בן גוריון סיים את דבריו במילים חמות גם לאמה מרכוס: "ואת אמה יקרה נמצאת בליבנו יחד איתו".
בתיקי פניות הציבור השמורים בארכיון המדינה, מתקופת היותו של טדי קולק מנהל משרד ראש הממשלה, ניתן למצוא תכתובת המהווה עדות לקשר החם שנשמר במשך השנים בין קולק ובן גוריון לאמה מרכוס (תיקים גל-11894/46, גל-11894/4). בשנת 1956 ביקרה אמה מרכוס בישראל ותכננה לשוב ולבקר.
בשנת 1962 כתב טד ברקמן ספר ביוגרפי על מרכוס: "Cast a Giant Shadow" (בתרגום העברי נקרא הספר "האלוף"). בזמן איסוף החומר לספר נענה קולק לבקשתה של אמה מרכוס לסייע לברקמן בהשגת חומר לספרו. ברקמן נפגש עם אנשי צבא בארץ ועיין במסמכים בארכיון צה"ל.  על בסיס ספר זה ובהשראת סיפור חייו של מרכוס צולם ב-1966 סרט קולנוע שנודע בתרגומו לעברית בשם: "הטל צל ענק". הסרט הופק ובוים על ידי מלוויל שבלסון וצולם ברובו בישראל. בסרט השתתפו שחקנים ידועי שם כמו קירק דאגלס בתפקיד מרכוס, סנטה ברגר, ג'ון וויין, יול ברינר ופרנק סינטרה.
האישים השונים שדמותם הוצגה בסרט נתבקשו לחתום על כתב הסכמה המאפשר שימוש בדמותם. גם בן גוריון נדרש להביע הסכמה להצגת דמותו בסרט:

הסרט הציג את מלחמת העצמאות בצורה הרואית וכאמור השתתפו בו הכוכבים ההוליוודיים של התקופה (בדומה לסרט "אקסודוס" שקדם לו). סיפור חייו של דוד מרכוס היה רצוף אירועים דרמתיים ומצויים בו כל המרכיבים הדרושים ליצירתה של דרמת פעולה הוליוודית-החל מילדותו בניו יורק כבן למשפחת מהגרים עניה, דרך היותו לוחם מנוסה בקרבות מלחמת העולם השנייה, הגעתו ארצה כמתנדב מחו"ל במטרה לסייע לעמו בשעה גורלית, בעוד אשתו ממתינה לשובו, ועד לסיפור מותו הטראגי.

                                


מקורות:
1.       ארכיון המדינה,  מש' רוה"מ-תיקי פניות ציבור (מרכוס אמה): גל-11894/46, גל-11894/4

2.       ויקיפדיה, ערכים: דוד מרכוס, הטל צל ענק.

אין תגובות: