יום חמישי, 12 ביוני 2014

קשרי ישראל עם דרום אפריקה, 1961 - 1967: פרסום חדש באתר ארכיון המדינה

בימים אלו עלה לאתר ארכיון המדינה פרסום חדש מסדרת פרסומי תעודות המדינה לשנים 1961 - 1967 העוסק בקשריה של ישראל עם דרום אפריקה. שלא כמו בפרסומים הקודמים של ארכיון המדינה של "תעודות למדיניות החוץ של ישראל" בשנים 1948 - 1960 שהופיעו בספרים והקיפו קשת רחבה של נושאים, הפרסומים לעשור הבא הנם פרסומים באתר האינטרנט ומתמקדים באזורים גאוגרפים מסוימים. בסדרת קשרי ישראל על איראן ומדינות אגן הים התיכון הופיעו פרסומים על קשרי ישראל עם יוון, קפריסין ותורכיה (כאשר הפרסום הבא בסדרה זו הוא על קשרי ישראל עם איראן). בסדרת קשרי ישראל עם מערב אירופה הופיע פרסום קשרי ישראל עם גרמניה - ראשון בסדרה. הפרסום החדש הוא גם הראשון בסדרת פרסומים עתידיים על קשרי ישראל עם מדינות אפריקה השונות.

הקשרים בין ישראל לדרום אפריקה "זכו" תמיד לביקורת רבה ואויבי ישראל השתמשו לא אחת בהשוואה בינן והצגת ישראל כ"מדינת אפרטהייד". ישראל ודרום אפריקה נתפסו כבעלות ברית ושותפות אסטרטגיות (בימי שלטון המיעוט הלבן - אך לא כיום). הנה דוגמאות לשיתוף פעולה צבאי שהיה בין ישראל לדרום אפריקה בשנות ה 80': מטוס הקרב צ'יטה (שהוא למעשה דגם של מטוס הקרב "כפיר") ורובה הסער R4 (רובה סער "גליל" שיוצר בדרא"פ ברישיון מישראל).
מטוס קרב צ'יטה (וויקיפדיה)

רובה סער R4 (וויקיפדיה)

היו שמועות ודיווחים שונים על שתוף פעולה גרעיני ועל ניסוי גרעיני כביכול שקיימו שתי המדינות במשותף בדרום האוקיינוס ההודי ("תקרית ולה") - שכיום יש ספקות אם אכן התרחש כלל.

הפרסום החדש מציג מציאות שונה לחלוטין בשנות ה 60'. ישראל נקטה קו תקיף נגד דרום אפריקה והצביעה נגד מדיניות האפרטהייד וביחד עם מדינות אפריקה. שיקולי המדיניות של ישראל היו ראליסטיים ואידאולוגיים גם יחד: רצון לקשרים טובים עם מדינות אפריקה, שרובם הוקמו בשנות ה60', הכתיבו שיתוף פעולה עמם נגד דרום אפריקה. מן הפן האידאולוגי,  ישראל הביעה התנגדות קבועה לרדיפה על רקע גזעי כלקח מרדיפת היהודים והשואה ולכן לא יכלה לקבל אפליה גזעית, כמו זו הנהוגה בדרום אפריקה. הגורם הממתן העיקרי למדיניותה של ישראל הייתה הקהילה היהודית הגדולה בדרום אפריקה, שלחצה על ממשלת ישראל למתן את עמדתה נגד דרום אפריקה. קהילה זו סייעה רבות לישראל בעת מלחמת העצמאות והיה חשש כי ממשלת דרום אפריקה תפגע כנקמה ביהודים בתחומה אם תפעל ישראל נגדה.
הפרדה גזעית במשק כדורגל בדרום אפריקה, 1969 (ארכיון התצלומים של האו"ם)


בין המסמכים המוצגים בפרסום, בחרנו לציין אחד - תעודה מספר 41. בתעודה מאשר ד"ר חיים יחיל, מנכ"ל משרד החוץ בתחילת שנות ה 60', לצירות ישראל בפרטוריה לתת מקלט מדיני בתחום צירות ישראל בפרטוריה ליהודי הנמלט משלטונות דרום אפריקה. המכתב הוא מסוף דצמבר 1963 - בנובמבר אותה השנה הועמדו לדין 18 מראשי הקונגרס האפריקני הלאומי (ANC - African National Congress) ומספר ניכר מהם היו יהודים. המיוחד באישור שכזה הוא שיחיל מסמיך את הנציגות בפרטוריה לפעול עפ"י שיקול דעתם אם אין הם יכולים ליצור קשר עם משרד החוץ קודם לכן. בארכיון המדינה עובדים מספר אנשי משרד החוץ לשעבר כחושפים של חומר ארכיוני. בשיחות עמם מתברר כי זוהי הוראה יוצאת דופן מאחר ולמיטב ידיעתם לא נותנים מקלט מדיני בנציגויות ישראליות ללא אישור מהנהלת המשרד. מתן אישור שכזה מציג שתי עובדות עיקריות: דאגה עמוקה של ישראל לגורל יהודים בדרום אפריקה בשל מעורבותם בפעולות נגד האפרטהייד ומוכנותה של ישראל להתעמת עם דרום אפריקה בנושא האפרטהייד. מתנגד משטר הנמלט לנציגות של מדינה זרה הוא "מתכון" בטוח לתקרית דיפלומטית חמורה.

פרסום זה מצטרף לפרסומים קודמים שלנו על נלסון מנדלה וקשריו עם ישראל - באתר ארכיון המדינה ובבלוג זה.

אין תגובות: