יום רביעי, 12 במרץ 2014

"לו היו מכירים אותי בישראל, לא היו מציעים לי את המשרה החשובה הזאת" - אלברט איינשטיין משיב להזמנה לכהן כנשיא המדינה הצעירה

"כל המדע שלנו, כשהוא נמדד אל מול המציאות, הוא פרימטיבי וילדותי, ואף על פי כן, זהו הדבר הכי יקר שיש לנו" / פרופסור אלברט איינשטיין

בנובמבר 1952 הלך לעולמו הנשיא הראשון - חיים וייצמן. מיד לאחר מכן החלה היערכות לאומית מיוחדת. במסגרת זו פרסמה שגרירות ישראל בוושינגטון מנשר רשמי המכיל קובץ הנחיות לתקופת האבל (סימוכין: חצ-2/ 354)אזרחי ישראל כמו גם יהודי התפוצות נרתמו לשלוח הצעות מגוונות אודות אישים חשובים הראויים לדעתם לרשת את משרת הכבוד. עם מותו של וייצמן נקרא משרד החוץ לסייע במציאת מועמד לתפקיד הרם, באמצעות פניית שגריר ישראל בארה"ב - אבא אבן, לפרופסור איינשטיין בשאלה האם יהיה מוכן לקבל את ההצעה לכהן כנשיא המדינה (סימוכין: ג-13/ 5383).
במכתבו אל הפרופסור ציין אבן, כי הוא פונה בשליחות רה"מ בן גוריון, וכי פנייה זו מייצגת את הרגשות הכנים גם בקרב העם היהודי. הוא הדגיש כי קבלת המשרה תחייב מעבר לישראל וקבלת אזרחות ישראלית, אך ציין כי "עקב ההבנה לגודל ויוקרת עבודתך יוצע לך כל הנחוץ וכן חופש פעולה על מנת להבטיח את המשך העשייה המדעית. ישראל היא אמנם מדינה קטנה בממדיה הפיזיים, אך נועדה לגדולות בכל הנוגע למסורת הרוח והאינטלקט כפי שבאה לידי ביטוי בעבר ובהווה".
דוד בן גוריון בפגישה עם איינשטיין - 1948 / לע"מ
עם הגעת הפנייה הרשמית מיהר איינשטיין להשיב בחתימת ידו בשני העתקים בגרמנית ובאנגלית: "הנני נרגש מההצעה, וחש מבוכה וצער על שאיני יכול לקבלה. כל ימיי עסקתי בעולם העצמים ואין באופיי או בניסיון חיי את הדרוש כדי למלא פונקציות רשמיות. נדמה כי איני יכול למשימה הרמה למרות שגילי המתקדם אינו מגביל אותי במידה רחבה מדי. צר לי במיוחד נוכח יחסי לעם היהודי שהפך לקשר האנושי החזק ביותר שחוויתי מאז עמדתי על מקומנו הלא יציב בין האומות".
בסיכום דבריו, הוסיף מילות תנחומים על מות הנשיא וייצמן שעמל רבות במנהיגות למען עצמאות, וייחל למציאת אדם מתאים לאחריות הגדולה שמציב התפקיד.

את העתקי המכתבים מסר איינשטיין אישית לציר ישראל בוושינגטון - דוד גויטין, שנפגש עמו לשיחה קצרה. גויטין תיעד את המפגש המיוחד באמצעות דו"ח שהעביר לשר החוץ משה שרת. בדבריו, הוא מתאר את מהלך השיחה בה ציין הפרופסור: "אני בלב תמים מרגיש התרגשות גדולה שממשלת ישראל ועם ישראל רוצה למנות אותי לנשיא, אבל במשך כל חיי לא עשיתי דבר - לא כלום, עבור העם היהודי ולכן לא מגיע לי כל הכבוד הזה". בפגישה המעניינת נסובו נושאי שיחה נוספים, כגון: יחסי ארצות הברית ורוסיה, יחסו לדת היהודית ואף לחינוך בארה"ב. בהקשר זה ציין איינשטיין: "לו היה לי בן הייתי רוצה שיקבל את חינוכו בישראל ולא בארה"ב. שם ניתן לפרט להביע את דעתו הוא, ולולא חינוך כזה ועצמאות כזאת לא הייתה כדאית כל עבודת היהודים בישראל" (סימוכין: חצ-17/ 353).

שלוש שנים לאחר סירובו של איינשטיין לכהן כנשיא המדינה, הוא מקבל הזדמנות נוספת לייצג את ישראל לקראת חגיגות יום העצמאות השביעי, במה שהופך להיות נאומו האחרון.

בכינוס בירושלים לציון יום הולדתו המאה של איינשטיין, אמר ישעיהו ברלין על משמעות תמיכתו בתנועה הציונית ובמדינת ישראל: "העובדה שאיינשטיין, אשר לא התיר חריגה מהוגנות אנושית, האמין בתנועה הזאת ובמדינה הזאת ועמד לצדן ללא תנאי עד יומו האחרון, עובדה זו היא אולי בין העדויות המוסריות הנעלות ביותר שמדינה כלשהי במאה הזאת יכולות להתגאות בה. יש לדברים אלה משמעות, אפילו משמעות רבה." 

הכנסת קבעה את יום ה-14 במרץ - יום לידתו של הפרופסור, כיום המדע הלאומי. משרד המדע והטכנולוגיה העלה בשנה החולפת יוזמה חדשה - "מדע בעם", שמטרתה הרצאות מדע פופולריות לקהל הרחב. השנה תערך פעילות נרחבת בסמיכות לתאריך זה, אז יציין משרד המדע הטכנולוגיה והחלל את אירועי יום המדע הישראלי.
בביקורו הראשון בארה"ב - 1921 / ויקיפדיה
אלברט איינשטיין ואשתו, כחלק ממשלחת ציונית לארצות הברית - 1921.
שני משמאל, חיים וייצמן.

אין תגובות: