יום שלישי, 11 במרץ 2014

"כולנו יהודים...גם השווארצער וגם הווזווז" – 41 שנה לתחילת צילומי הסרט "קזבלן"

הסרט קזבלן, מתוך עיתון על המשמר 13.7.73
המחזה "קזבלן" נכתב בשנת 1954 ע"י יגאל מוסינזון, לבקשת ארגון תל"ם (תרבות למעברות), במטרה לפנות לציבור העולים החדשים. במהלך אותה שנה הועלה המחזה בתיאטרון הקאמרי בכיכובו של יוסי ידין. בשנת 1966 הפך המחזה למחזמר בהפקתו של גיורא גודיק ובכיכובו של יהורם גאון בתפקיד קזבלן. שירי המחזמר נכתבו על ידי חיים חפר ועמוס אטינגר והולחנו ע"י דובי זלצר. חלק משירי המחזמר הפכו ללהיטים מפורסמים בביצועו של גאון (כל הכבוד, יש מקום).
בשנת 1973 עובד המחזמר לסרט קולנוע בבימויו של מנחם גולן ובכיכובו של יהורם גאון בתפקיד קזבלן. הסרט "קזבלן" היה אחת מהפקות הקולנוע הגדולות של התקופה ונטלו בו חלק 130 שחקנים ורקדנים, אלף ניצבים ועשרות אנשי צוות. בין השחקנים בסרט ניתן למנות את יוסי גרבר, אפרת לביא, מישה אשרוב ואריה אליאס. הסרט זכה להצלחה גדולה ונחשב לסרט השני (אחרי הסרט הראשון של אסקימו לימון) הנצפה ביותר בתולדות הקולנוע הישראלי.

הסרט מספר על שיכון רעוע ביפו, המיועד להריסה על-ידי העירייה. בשיכון מתגוררים עולים חדשים וותיקים מאירופה ומארצות המזרח, המוצאים פרנסתם בדוחק בעיקר מעסקי רוכלות ומסחר בשוק. גיבור הסרט הוא יוסף סימן-טוב המכונה "קזבלן" (קזה) שעלה לישראל ממרוקו כילד וגיבש סביבו חבורת בריונים המציקה לתושבי יפו ולתושבי השיכון. בעברו היה קזבלן לוחם מצטיין במלחמת השחרור, אך לאחר המלחמה חש מקופח וזנוח ע"י חבריו מן הצבא. קזבלן מתאהב ברחל, בתו של ראש השיכון, מר פלדמן הפולני, ומתחרה על לבה עם יאנוש הסנדלר ההונגרי, שכנו לשיכון . יאנוש מפליל את קזבלן בגניבת כספי המגבית של דיירי השיכון (קרן לשעת צרה) שנשמרו בביתו של מר פלדמן. בתא המעצר נחקר קזבלן בדבר הגניבה על ידי ג'וש, בכיר במשטרה בהווה, ומפקדו וידידו בצבא לשעבר. המפגש הטעון בין השניים מהווה את רגע השיא של הסרט. ג'וש מצליח "לנער" את קזבלן והתסכול והמרירות שאגר קזבלן במשך השנים יוצאים החוצה. ג'וש שמכיר את אופיו של קזבלן, אשר הציל אותו בקרב, יודע כי לא יתכן שהוא זה שגנב את כספי העניים ומשחררו. קזבלן מביא למעצרו של יאנוש ומחזיר את הכסף לדיירים.
סוף טוב - הכל טוב, דיירי השיכון מצליחים להתחמק מצווי הפינוי של העיריה, קזבלן הופך לגיבור מקומי וזוכה באהבתה של רחל.

המחזמר, עליו מבוסס כאמור הסרט, כתוב בשפה עסיסית ומתובל בהומור:
 "...קמים בבוקר כבר הפרצוף חמוץ כמו פרדס של לימונים? תביאי נראה את הפרצוף שלך? אה, מעונן חלקית עד נאה...רוגש עד גבה גלי..."
"עוד לא אמרת לי בוקר טוב...אם תרימי את האף כל כך גבוה, עוד יכנס לתוכו הגשם..." (קזה לרחל)

הסרט עוסק בנושאים שהעסיקו אז את החברה הישראלית: המתח העדתי - יחסים בין אשכנזים ומזרחים, נישואים בין עדתיים, והפערים החברתיים. להלן מבחר ציטוטים בנושא זה מן המחזמר עליו מבוסס הסרט:
עדתיות: "למה התכוונת כשאמרת טיפוס? מרוקני?" (קזה לפלדמן)

"חושבת את עצמה אם באה מפולניה אז חאלס!..." (שמעון לגב' שפיגל)
"תעזוב אותה במנוחה! היא לא בשבילך...אני לא רוצה ששם המשפחה שלה יהיה סימן טוב!" (פלדמן לקזה)

"בארץ שלי, ברומניה, הייתי יהודי, באתי הנה, חשבתי להיות פשוט בן-אדם, אז פה אני רומני...לקחתי אשה כורדית, את שרינה...אז ככה כמו שאני מסתדר איתה, אני חושב שכולנו יכולים להסתדר ביננו" (ניקו באסיפת הדיירים).
"אזיאט! מרוקו סכין! נרתיק לסכין לעשות לו?-אני מכניס לו הסכין לא בנרתיק, רק בבטן! חוליגן! הוא חושב שאני רק מתקן נעליים! הוא לא יודע אני מישהו בהונגריה..." (יאנוש על קזה)
קיפוח חברתי: "אני אין לי כבוד אני? איזה בן-אדם. לא טוב בשביל הבת שלו. אבל שנתתי את הדם שלי בשביל שיהיה לו בית לגדל את הבת שלו, בשביל זה הייתי טוב?" (קזה לפלדמן)

"בצפון ת"א לא היו באים ככה להרוס בתים" (מריומה)
המפגש בין מזרח למערב בסרט בא לידי ביטוי גם מבחינה לשונית. ישנו שימוש בביטויים משפות שונות: יידיש, גרמנית, רוסית, ארמית, ערבית וספרדית:
ווילדע חיות, מעשיגינעס, שמאטעס, אזיאט, חוליגאן, בר-מינן, פושטקים, פרחח, יא-עיני, יא רוחי, קאלאבוש, קפריזה.
כמו כן מוזכרים גם מאכלים של עדות שונות כמו גולאש (הכינוי שהדביק קזה ליאנוש ההונגרי), פלאפל, גפילטע פיש.

המחזה מתייחס גם לחשיבות ולעוצמה שיש באחדות למרות המוצא השונה (קיבוץ גלויות), כאשר בסוף המחזה נלחמים ביחד על הבית כל הדיירים, מכל הגלויות:
"... נילחם! כל האלמנטים ביחד! אתה אף פעם לא נלחמת בשביל הבית שלך, נכון? היו צרות, לקחת המקל והתרמיל ויאללה, נכון?! אז עכשיו יש לך הזדמנות, להלחם יחד עם הכורדי, הגאליציאנער והמארוקאני! כל האלמנטים ביחד!" (קזה לפלדמן). רעיון זה בא לידי ביטוי גם באחד משירי הנושא של הסרט "כולנו יהודים":
..."לכולנו אותו האבא, מרומניה, אלג'יר וכפר סבא. ואם יש צרות ויש יסורים, אז כולנו שפה אחת מדברים.. וכל ישראל-חברים."

בשנת 2012 העלה הקאמרי הפקה חדשה של "קזבלן" בבימויו של צדי צרפתי ובכיכובו של עמוס תמם. נראה כי על רקע המחאה החברתית של שנת 2011 העיסוק בנושאים כמו פערים חברתיים, עוני ומצוקת דיור  עלה שוב לסדר היום.
המחזה והמחזמר "קזבלן" מצויים בארכיון המדינה בתיקי המועצה לביקורת סרטים ומחזות (חטיבה 96).
חטיבה ארכיונית זו מכילה תיקים מן השנים 2002-1948 וכוללת התכתבות בנוגע לבדיקת צנזורה של סרטים ומחזות שונים, בקשות להבאת אמנים מחו"ל, פרוטוקולים ומסקנות המועצה, חומר רקע על הסרט ועל החברות המפיקות והמפיצות, וכן קטעי עיתונות המתייחסים לסרטים או למחזות (וראו לדוגמא את ביקורתו של יצחק בן-נר על הסרט קזבלן בעיתון "הארץ"). החטיבה מכילה גם תיקים של סרטים שנפסלו להקרנה, דבר המשקף את את אמות המידה המוסריות של התקופה מתוקף היותם של חברי המועצה נציגי ציבור.

מקורות:
1.תיקי ארכיון המדינה, חטיבה 96,  ג-5236/34 (המחזמר), גל-3877/42 (הסרט), ג-3585/25 (המחזה).
2. ויקיפדיה, ערך "קזבלן".

אין תגובות: