יום חמישי, 6 במרץ 2014

176 שנים להולדת יואל משה סלומון, מראשוני היישוב החדש בארץ ישראל, וממקימי השכונות היהודיות מחוץ לחומות ירושלים

יואל משה סלומון נולד בירושלים 8/3/1838 למשפחה מיוחסת מוותיקי היישוב בירושלים. סבו, אברהם שלמה זלמן צורף, הגיע לירושלים בשנת 1812 והיה מן היהודים האשכנזים הראשונים שחידשו את היישוב האשכנזי בעיר (היישוב האשכנזי שהיה קיים כמאה שנים קודם, אותו הקים ר' יהודה החסיד - אולם האשכנזים הראשונים לוו כסף רב ממוסלמים ולא החזירו להם ולכן נאסר על אשכנזים להתיישב בירושלים עד 1812). חינוכו של יואל משה סלומון בירושלים היה תורני ובבגרותו יצא ללימודי ישיבה בליטא. בנוסף, למד גם את מלאכת הדפוס בקליניגרד שברוסיה. בשלב מסוים הוצע לו לשמש כרב באחת בישיבות, אולם הוא סירב כיוון שביקש לחזור אל ארץ ישראל.

                                            תצלום יואל משה סלומון (מתוך ויקיפדיה, תמר הירדני)

עם שובו לארץ בשנת 1863 הקים בית דפוס עברי בירושלים. באותה שנה ייסד (וערך) סלומון עם יחיאל ברי"ל ומיכל הכהן את כתב העת "הלבנון", שהיה העיתון העברי הראשון בארץ ישראל. בעיתון זה, שהופץ גם מחוץ לישראל, נכתב בעברית ולעיתים בכתב רש"י. מספר שנים מאוחר יותר העיתון יצא לאור מאירופה. להלן תצלום דף ראשון של עיתון "הלבנון", מחודש יולי 1880 (מתוך ארכיון המדינה, תיק פ/2216-39).


יואל משה סלומון מחה נגד קבלת כספי החלוקה, יצא נחרצות נגד תלות זו ועודד התיישבות חקלאית בארץ ישראל. את דעתו הפיץ בעיתונו "יהודה וירושלים" על אף החרמות מצד רבנים וראשי כוללים. הרעיון לצאת לעבודה חקלאית ולצאת מכותלי הישיבה לשם כך, היה מהפכני. כיליד ירושלים ותושב העיר האמין  שעל יהודי ירושלים, אנשי היישוב הישן, לצאת ראשונים מחומות העיר העתיקה, מן המגורים הצפופים, תנאי המחיה הקשים תברואתית בעיר, תנאי הכלכלה הקשים, ליישב שטחים חדשים - ולהיות הראשונים להתיישבות החקלאית בארץ ישראל, כזו שתהווה בסיס כלכלי.

אמר ועשה. בשנת 1868 ייסד סלומון עם ששה מחבריו את שכונת "נחלת שבעה" ואף הקים שם את ביתו. להלן התכתבות בנוגע לחלקות ובנייה בנחלת שבעה בכתב רש"י (תיק פ-941/22, ארכיון המדינה):



ב- 1874 נמנה יואל משה סלומון עם מייסדי שכונת "מאה שערים" בירושלים, ומעתה ואילך הפנה את מאמציו להקמת מושבות חקלאיות: בשנת 1878 (תרל"ח) היה אחד ממייסדי פתח תקווה, "אם המושבות". על מנת לסקור את הנחלה המיועדת יצא יואל משה סלומון מיפו עם חבריו דוד גוטמן, יהושע שטמפפר, זרח ברנט, מלווים בנציגו של סוחר הקרקעות. הארבעה התרשמו מן הנחלה, אולם בשולי השטח פגשו אנשים חולים (צהובים) ובאין ציפורים מצייצות הבינו שישנה בעיה תברואתית. השלושה מלבד יואל משה סלומון חזרו ליפו, האחרון נותר ללון במקום ובעזרת רופא חקר את הסיבה למחלות. המסקנה: זיהום מי הירקון מנבלות המושלכות אליו. על אף הסכנות, רכשו הארבעה את הקרקעות שעליהן הוקמה המושבה פתח תקווה. יואל משה סלומון היה גם בין מייסדי "יהוד" וכן שימש כחבר ב"וועד הכללי כנסת ישראל". בתצלום להלן: תעודת בעלות על קרקעות בחתימת יואל משה סלומון, שכותרתה "בעזרת ה'" (תיק פ-1947/10, ארכיון המדינה).



בערוב ימיו שב יואל משה סלומון לירושלים, ונפטר בעיר בה נולד בשנת 1912 כשהוא בן 73 במותו. דמותו השאירה חותם בעולם הציוני, כאיש היישוב הישן שעודד ויזם עם אחרים את היציאה מן החומות, הקמת מושבות חקלאיות, וייסד את העיתון הראשון שיצא בארץ ישראל. דמותו מונצחת בציורי קיר, תבליטים ופסלים בעיר פתח תקווה. בשנת 1970 כתב יורם טהרלב את שירו הידוע "הבלדה על יואל משה סלומון" (הלחין: שלום חנוך) שהתבסס על הסיור לקראת הקמת המושבה פתח תקווה.

אין תגובות: