יום שני, 9 בדצמבר 2013

נלסון מנדלה וישראל - פרסום חדש באתר ארכיון המדינה

בעקבות פטירתו של נלסון מנדלה, העלה ארכיון המדינה לאתר שלו פרסום בנוגע למאמץ שעשתה ישראל  ב 1964 למנוע את הוצאתו להורג של נלסון מנדלה וחבריו, שהועמדו למשפט ב 1964 בהאשמות שונות, כולל הקמת ארגון טרור ואימון לפעולות טרור. משרד החוץ, ברשות גולדה מאיר, יזם פרסום קול קורא של הפילוסוף מרטין בובר והסופר חיים הזז, שקרא לשחרור עצורי ריבוניה ולסיום משטר האפרטהייד.
פרסום זה מקדים את הוצאתו של פרסום חדש, רחב היקף, מסדרת פרסומי תעודות למדינות החוץ של ישראל, שיעסוק בקשרי ישראל ודרום אפריקה בשנים 1961 ועד 1967 שיעלה לאתר האינטרנט של ארכיון המדינה בשבועות הקרובים.
חשיבות הפרסום על מנדלה (והפרסום על דרום אפריקה שיבוא אחריו) היא בכך שבניגוד לרושם ולטענות שנשמעו בעבר, ישראל לא אהדה את משטר האפרטהייד ולא תמכה בו. ישראל הביעה התנגדות לאפליה הגזעית במדינה ואף הצביעה נגדה באומות המאוחדות בכמה הזדמנויות. ישראל קיימה קשרים אם ארגון הקונגרס הלאומי האפריקני ואף ארגנה את ביקורו של אוליבר טמבו (Oliver Tambo), לימים נשיא הקונגרס הלאומי האפריקני, בישראל בשנת 1964. ישראל, כפי שנראה בתעודות שיתפרסמו בקרוב, החזירה למעשה את הציר המכהן בדרום אפריקה בסוף 1963, ועד שנות ה 70' החזיקה במקומו ממונה על השגרירות. כל זאת בציות להחלטת האו"ם 1761, שקראה לניתוק הקשרים הדיפלומטיים עם דרום אפריקה. ישראל לא ניתקה את יחסיה עם דרום אפריקה מתוך התחשבות בקהילה היהודית הגדולה והחשובה בארץ זו.
ההתקרבות בין ישראל לדרום אפריקה הלבנה החלה במיוחד לאחר מלחמת יום הכיפורים. בשנים 1972 ו 1973 בחרו מדינות אפריקניות רבות לנתק את קשריהם המדיניים עם ישראל, לאחר שנים של סיוע והשקעות ישראליות. במצב כזה היה המשך גינויה של דרום אפריקה והימנעות מקשרים קרובים יותר עמה לא רציונלי, וישראל שיפרה את קשריה הדיפלומטיים, הכלכליים ואף הצבאיים עם דרום אפריקה. ישראל המשיכה לגנות את האפרטהייד אך לא באינטנסיביות של שנות ה 60.

(ויקיפדיה)

תגובה 1:

אברם העברי אמר/ה...

מעניין! טוב לדעת שמדינת ישראל לא רק עוסקת במכירת נשק למשטרים אלימים, אלא מדי פעם do תומכת בקידום ערכים חיוביים.
ראו כאן:
http://ivri.org.il/2013/12/after-nelson-mandela-bed/