יום שני, 9 בדצמבר 2013

9 בדצמבר 1917 - הגנרל אלנבי משחרר את ירושלים

בפוסט על סיום מלחמת העולם הראשונה הבטחנו להעלות פוסטים נוספים במלאת 100 שנה לתחילתה של מלחמת העולם הראשונה, וכעת הפוסט הראשון – כיבוש ירושלים ע"י הצבא הבריטי בדצמבר 1917.

זירת הלחימה בארץ ישראל הייתה משנית לזירת המלחמה באירופה (הן במערב והן במזרח) אך שלא כבאירופה (המערבית בעיקר) המלחמה במזרח התיכון ובארץ ישראל בפרט הייתה מלחמה דינמית ומשתנה במהירות, ולא סטטית ללא הכרעה כבחזית המערבית.

תורכיה הצטרפה למלחמה ב 2 בנובמבר 1914, לאחר שחתמה הסכם חשאי עם גרמניה. הלחימה במזרח התיכון החלה בסוף אותו חודש, כאשר כוח בריטי מהודו נחת בבצרה בעיראק וכבש אותה. בפברואר 1915, תקף כוח תורכי (תחת פיקוד גרמני) את תעלת סואץ (שהייתה תחת שליטה בריטית) ונהדף. הבריטים החליטו כי הדרך הטובה ביותר להגן על התעלה הוא החזקת סיני ואף התקדמות אל ארץ ישראל . בינואר 1917 כבשו הבריטים את רפיח ובמארס ואפריל ניסו לכבוש את עזה – ונכשלו.

לאחר הכישלון בקרב השני על עזה (בו השתמשו הבריטים בגז ובטנקים), הוחלף המפקד הבריטי הגנרל ארצ'יבולד מאריי (Murray) בגנרל אדמונד אלנבי. אלנבי היה מפקדה של הארמיה הבריטית השלישית בחזית המערבית ופיקד על המתקפה בחזית אראס (Arras) בצרפת באביב 1917. המתקפה הצליחה בשלביה הראשונים אך התדרדרה במהירות למלחמת חפירות סטאטית. אלנבי הועבר מתפקידו והוחזר לבריטניה.
(וויקיפדיה)


אלנבי קיבל את הפיקוד על החזית בארץ ישראל בקיץ 1917 והחל בהכנות למתקפה נוספת על עזה, אך עתה פעל אחרת מקודמו: הוא גרם לתורכים להאמין כי הוא עומד לתקוף שוב בעזה אך תקף את באר שבע. כוחות פרשים אוסטרלים, ניו זילנדים ובריטים (חזית ארץ ישראל התאפיינה בשימוש הנרחב בפרשים – דבר שלא היה אפשרי בחזית המערבית) וכבשו אותה אחרי קרב עז. משם פנו כוחותיו לאגוף את התורכים מצפון לעזה. התורכים נסוגו במהירות צפונה. הבריטים פנו לכיוון ירושלים בסוף נובמבר 1917 תוך שהם נעים בכמה כיוונים – דרך כביש 443 של ימינו, דרך שער הגיא – לכיוון הקסטל (כביש מספר 1), דרך עין כרם ומכיוון דרום מבית ג'אלה (כביש 60).

בתחילת דצמבר 1917 החלו התורכים לסגת מירושלים וב 9 בדצמבר יצא ראש העיר של ירושלים חוסיין אל חוסייני עם דגל לבן להעביר לבריטים מכתב כניעה מאת מפקדה התורכי של ירושלים, עיזאת פאשה. יחד עמו יצא צלם מהקהילה האמריקנית בירושלים בשם לואיס לארסון. על פי סימון סבאג-מונטיפיורי בספרו "ירושלים – ביוגרפיה" המשלחת פגשה שני חיילים בריטים, טבחים של מפקד בדיביזיה  60 (יחידה שחייליה היו 'קוקנים' – תושבי מזרח לונדון) ומשימתם הייתה מציאת ביצים לארוחת הבוקר של מפקדם... הטבח ועוזרו לא הסכימו לקבל את כניעת העיר מכיוון ש"הם לא רוצים את הכניעה של העיר הקדושה, הם רוצים ביצים בשביל המפקד שלהם" (We don’t want the surrender of the 'oly city, we want heggs for ur hofficer).

המשלחת המשיכה הלאה. לא רחוק משם נתקלו בשני חיילים בריטים נוספים - הסמלים סג'וויק (Sedgewick) והורקומב (Hurcomb). החיילים צולמו עם המשלחת, אך הם סירבו לקבל את כניעת העיר העתיקה. (במקום הפגישה הוקמה אנדרטה לזכר כיבוש העיר ע"י הצבא הבריטי ולזכר הנופלים, חיילי הדיביזיה. האנדרטה נמצאת בשכונת רוממה מאחורי תחנת האוטובוסים המרכזית של ירושלים).
(וויקישיתוף)


למקום הגיע מפקד הכוח הבריטי הקרוב, הבריגדיר ווטסון, וקיבל את הכניעה. לאחר הטקס הקצר, הודיע ווטסון למפקדו הגנרל שיי (Shea), מפקד דיביזיה 60, על כניעת ירושלים. שיי ביטל את הכניעה לווטסון ודרש מאל חוסייני להיכנע לו. חוסייני יצא שוב לכיוון הבריטים ונכנע לשיאה. שיאה נכנס לירושלים והכריז על שלטון צבאי וכניעת העיר ואז הודיע על כניעת העיר לאלנבי. אלנבי ביטל את שתי הכניעות הקודמות ודרש כי העיר תיכנע לו ולו בלבד. בשלב זה חלה ראש העיר חוסייני והכניעה השלישית התנהלה בלעדיו (הוא נפטר אחר כך מדלקת ריאות בה חלה מהיציאות לבוקר הירושלמי הקר).

אלנבי רכב על סוסו עד לשער יפו ונכנס לעיר ברגל – כאות כבוד לקדושתה של העיר (ואופן בולט בניגוד לכניסתו המפוארת של הקייזר וילהלם השני 20 שנה קודם לכן בכרכרה מפוארת) שאנשי מטהו צועדים אחריו. הוא צעד לשער של מגדל דוד, נפגש עם ראשי העדות בעיר והכריז על משטר צבאי בעיר.
(וויקיפדיה)


המלחמה בארץ ישראל המשיכה עד ספטמבר 1918 – לאחר חורף ואביב של לחימה סטאטית, פתח אלנבי במתקפה מלווה בהטעיה וסיוע אווירי מרשים והגיע לדמשק ב 1 באוקטובר. ב 30 באוקטובר נכנעה תורכיה.

בארכיון המדינה נמצאים תמונות וסרטים שונים המציגים את כניסתו ההיסטורית של אלנבי לירושלים:
1) סרט מיומן חדשות במלחמת העולם הראשונה בן 10 דקות המראה את אלנבי צועד ברגל לתוך ירושלים.
2) צילום שני הסמלים הבריטים והמשלחת של נכבדי ירושלים היוצאים להגיש את כניעת העיר, מתוך אלבום 'מצפה' שהצגנו באתר ארכיון המדינה.

3) כרזות הכרזת משטר צבאי בירושלים באנגלית, צרפתית, ערבית, עברית, יוונית ורוסית.



2 comments:

ביתיה אמר/ה...

ממש משעשעת ההתנהלות של הכניעה לאנגלים. לא יאומן.

ביתיה אמר/ה...

לא יאומן, ההתנהלות המשעשעת של הכניעה לאנגלים. כל הכבוד על הפוסט המעניין.