יום רביעי, 30 באוקטובר 2013

שמונים שנה לחנוכת נמל חיפה

נמל חיפה שנחנך היום לפני 80 שנה (31 באוקטובר 1933) ממוקם במפרץ הטבעי היחיד לאורך שפת הים של ישראל. את הפוטנציאל של חיפה כעיר נמל מרכזית למדינה העתידית זיהה כבר הרצל בעת ביקורו בארץ ישראל ב- 1898 וכתב על כך בספרו אלטנוילנד. אולם הבריטים הם שהקימו לראשונה בחיפה נמל מודרני.

מפרץ חיפה ב-1839, מאת דיוויד רוברט
בהעדפתם את חיפה הנחו את הבריטים נסיבות ושיקולים גיאו-פוליטיים: קיומו של מפרץ טבעי ומוגן המאפשר כניסה ויציאה של אניות ללא הפרעה בכל עונות השנה, מציאותו בסמוך לציר הספנות הסואן, מתעלת סואץ ואליה, היותה של חיפה בירת המחוז האדמיניסטרטיבי הצפוני של ארץ ישראל ומציאותם של  משרדי ההנהלה של מחלקת המכס והמסחר והנהלת מסילות הברזל של ממשלת ארץ ישראל,  ששימשו חיבור ישיר בינה למצרים, ובאמצעות המסילה החיג'אזית לעבר הירדן ולסוריה, דווקא בחיפה.  כמו כן חיברה רשת כבישים את העיר לסוריה ושאר חלקי ארץ ישראל. מאז תחילת שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל ועד 1936 הוכפלה אוכלוסייתה של חיפה ומספר תושביה הגיע ל-50,000. ונוסדו בה תעשיות שונות כגון טחנות קמח, בתי חרושת למלט, לסבון ולסיגריות. תנועת האניות בה גדלה וכך גם כמות היצוא. אולם עד לבניית הנמל נאלצו אניות שהגיעו לחיפה לעגון במרחק של קילומטר מן החוף והיה צורך להשתמש בסירות להובלת נוסעים ומטען אל החוף. למרות ההגנה הטבעית של ההרים היה החוף פתוח לגלים ובימי סערה הופסקה התנועה לא פעם והנזק לסחורות היה רב.

מכל הסיבות הללו החליטו הבריטים לבנות במקומו של הנמל הישן הקיים זה מאות שנים נמל חדש, מודרני ועמוק. ביולי 1919 כתב הגנרל אדמונד אלנבי לממשלת בריטניה שאם בריטניה תקבל מנדט על ארץ ישראל  הקמת נמל בחיפה תהיה חיונית ביותר ושכדאי כבר עתה לבצע מחקר מקדים. בהתאם לכך החלו כבר ב- 1920 בקידוחי ניסיון ובשנת 1922, סקר המהנדס סר פרדריק פאלמר, מחברת בניית הנמלים "רנדל, פאלמר וטריטון",  את חופי הארץ לפי בקשת השלטונות המנדטוריים ואישר כי חיפה היא המקום המתאים ביותר לנמל עמוק מים. עם זאת העדר כספים וסיבות פוליטיות בארץ ישראל ובבריטניה דחו את תחילת העבודה על הנמל עד 1927.

בפברואר 1929 הוחלט על הקמת מחלקה ממשלתית שתהיה אחראית על בניית הנמל. בחודש מרס 1931 פנה הנציב העליון, סר ג'ון צ'נסלור אל שר המושבות הלורד פאספילד בשאלה האם יכולים המהנדסים המייעצים לבניית הנמל לתת הערכה מדוייקת כבר בשלב זה באשר לעלות בנייתו של הנמל:



בתשובתם העריכו המהנדסים את עלות בנייתו של הנמל ב- 1,250,000 לירות שטרלינג. אולם בנובמבר 1931 הסבירו המהנדסים המייעצים שישנם פערים בין הערכתם שנתיים קודם לכן ובין הערכתם הנוכחית, שעליה יש להוסיף 40,000 לירות שטרלינג והם מפרטים את הסיבות השונות לפערים שנוצרו. ההתכתבות בתיק זה של המזכירות הראשית של הממשלה מצביעה על כך שבניית הנמל הייתה כרוכה בעלות נוספת, במיוחד לאור העובדה שבמקביל לבניית נמל חיפה עסקה ממשלת המנדט גם בשיפוצו של נמל יפו. בין השאלות שבהן דנו בהרחבה הייתה שאלת מספר הפועלים הערביים והיהודים שיועסקו בעבודות הבנייה של הנמל ושאלת משכורתם של הפועלים היהודים והערביים וכיצד פותרים את סוגיית השוויון העולה מן הצורך במתן משכורות גבוהות יותר לפועלים היהודיים. במברק אל הנציב העליון נתן שר המושבות הבריטי ביטוי למאמציו לתמרן בין רצונו להיענות לפניית ההסתדרות הציונית (שלא נמצאה בתיק אבל אולי תמצא בתיקי ההסתדרות הציונית בארכיון הציוני) להעסיק פועלים יהודיים בבניית הנמל ולסייע בכך לעבודה העברית בארץ ישראל ובין הצורך להוזיל את עלות העבודה על ידי העסקת פועלים ערביים שמשכורתם נמוכה יותר. באותו תיק נמצאת טיוטת מברק תשובה של הנציב העליון לשר המושבות בה הוא מציג פתרונות אפשריים לסוגיה זו. בין השאר הוא מציע להעסיק את הפועלים היהודיים והערביים בסוגים שונים של עבודה ובאופן זה לאפשר את הפער בין "משכורת יהודית הוגנת" ל"משכורת ערבית הוגנת". (התיק של המזכירות הראשית לממשלת ארץ ישראל שבו נמצאת תעודה זו כולל בתוכו התכתבות רבה בנושא זה).

באפריל 1929 החלה עבודת ההכנה. על יד עתלית נפתחו מחצבות ומשם הובאו האבנים לאזור הנמל על ידי מסילות הברזל. מבין ההצעות הבינלאומיות לתכנון הנמל בחיפה ומיקומו שהוגשו לשלטון בעיר בראשית המאה ה-20 בחרו הנציגים את ההצעה הזולה יותר, זו של פאלמר, שהציע לערום את החומר שנחפר לשם העמקת הנמל על החוף, ועל ידי כך לייבש רצועת ים בצמוד לחוף. בהתאם לתכנית יובשה רצועה ארוכה מהים, במקביל לבתי העיר הערביים ממערב לתחנה ומולה נבנו המעגנות ושוברי הגלים של הנמל. במהלך העמקת המעגן ובניית הנמל נשאב חול רב מהקרקעית ויובש שטח של כ-360 דונם. משיובשה הרצועה, נמסר חלק מהשטח לנמל, לבניית מחסנים, בתי מלאכה ושאר מתקנים, ועל החלק הפנימי נסללה דרך ראשית, שנועדה ליצור עורף אדמיניסטרטיבי עירוני לפעילות הנמל. לקראת חנוכת הנמל בידי  הנציב העליון סיר ארתור ווקופ פרסמה ממשלת ארץ ישראל חוברת ובה תמונות שצולמו במהלך בניית הנמל:


תכנית הנמל



המחצבה הצפונית בעתלית

בניית חומת המים הראשית
בניית חומת המים הראשית
חלק מחומת המים הגמורה


בית המלאכה ליציקת גושי אבן


מכונת הקדיחה "סופרוורקר" בתוך הנמל
משאבת הקדיחה לייבוש שטח הנמל בפעולה

עבודת הייבוש בהתקדמותה


חומת הרציף הגמורה

מראה כללי של הכבישים והמסילה בנמל

מחסנים בנמל לסחורות מעבר

הטיית המסילה בינואר 1933 אל השטח המיובש החדש של הנמל

תכנית פיתוח של הנמל
בתיקי הארכיון מצאנו את רשימת המוזמנים לטקס הפתיחה החגיגית של הנמל ואת תכנית הטקס שהחל ביום שלישי ה- 31 באוקטובר, 1933 ב-9:00 בבוקר, הסתיים בשעה 15:00 והתנהל על פי כל כללי הטקס: תזמורת תלווה את הטקס, האוניה "LANCASTRIAN PRINCE" תכנס לנמל ותעגון בין שני הרציפים הראשונים. עליה יעמוד הנציב העליון שיתקבל בליווי של מטח כבוד ועל ידי נכבדי השלטון של ממשלת המנדט בארץ ישראל. הנציב יסקור את משמר הכבוד. סיר פרדריק פאלמר ינאם ודבריו יתורגמו לעברית ולערבית. הנציב העליון יענה לו ויכריז על פתיחת הנמל. ינוגן ההמנון. הרכבת המיוחדת שתביא אל הטקס אורחים מרחבי הארץ תעזוב את הנמל בדרכה ללוד ולירושלים. בתיקים נמצאים מברקי ברכה שונים שהגיעו אל משרדי נמל חיפה לקראת טקס הפתיחה. ביניהם המברק הבא מחברת הספנות Hamburg Amerika Linie :




כמו כן יש בתיקים הנחיות כיצד יש לפעול באזור הנמל לקראת הטקס: מחלקת המכס, הבלו והמסחר מאשרת למנהל הנמל לאסור על כניסתן של אניות קיטור לשטח הנמל אחרי חצות הליל ב- 30 באוקטובר, היום שלפני הטקס. האניות יוכלו להישאר מחוץ לגבולות הנמל אך גם שם עליהן להפסיק את פעולתן ביום הטקס: בסופו של דבר למרות ההכנות המרובות וההערכות לטקס רב רושם נערך הטקס במתכונת מצומצמת וללא נוכחות קהל. וזאת בשל הפגנות המוניות שאורגנו על ידי הוועד הפועל הערבי ברחבי הארץ נוכח גלי העליה היהודית לארץ ישראל. ההפגנות החלו ביפו ימים מספר לפני טקס פתיחת הנמל והתפשטו למקומות שונים ברחבי הארץ.

זמן קצר לאחר פתיחתו הרשמית של הנמל הציע מנהל מחלקת המכס, הבלו והמסחר במכתב למזכיר הראשי לממשלת ארץ ישראל לפרסם את פתיחתו של נמל עמוק המצויד באופן מודרני ולתאר את מידותיו ויתרונותיו ב- Lloyd's List and Shipping Gazette – כתב העת הבריטי בנושא ספנות הקיים כבר מאז 1734 בעלות של 23.8 לירות שטרלינג .המזכיר הראשי השיב שאינו רואה כל צורך להוציא הוצאה כספית זו לפי שעה.

לנמל חיפה היה מקום באירועים חשובים בדרך להקמת המדינה: אליו הגיעו אוניות המעפילים שנעצרו על ידי הצי הבריטי במהלך ואחרי מלחמת העולם השנייה, בטרם גורשו למאוריציוס או לקפריסין, ב- 14 במאי 1948 עלה אלן קנינגהם, הנציב הבריטי האחרון, על אניית הצי וציין את סופו של המנדט הבריטי בארץ ישראל עם הורדת הדגל הבריטי מבנין המנהלה של הנמל. לאחר מלחמת השחרור שימש נמל חיפה במשך שנים ארוכות כשער למאות אלפי העולים שהגיעו ארצה דרך הים. נמל חיפה גם זכה לארח את הנשיא המצרי אנואר סאדאת, שהגיע עם היאכטה הנשיאותית שלו לביקור בישראל, זמן קצר לאחר חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים.


רשימת עולים דרך נמל חיפה, 29 בדצמבר 1921. בין העולים אבא חושי, לימים ראש עיריית חיפה

בארכיון המדינה שמור החומר הארכיוני של מינהל הרכבות והנמלים של ממשלת ארץ ישראל בתקופת המנדט. בתוכו כ-100 מיכלים של חומר ארכיוני של מנהל נמל חיפה שטרם נרשמו ועל כן זמינותם לעיון מוגבלת. בחומר זה התכתבויות, טפסים ונתונים סטטיסטיים בנושאים כגון פעילויות המכס בנמל, תאורה בנמל (כולל מגדלורים), ביקורים של ספינות מלחמה זרות ובריטיות, דייג, אחסון סחורות במחסני הנמל, רישומי כניסה ויציאה של ספינות ועוד.


נמל חיפה כיום

-קישור למגזין שהוציא נמל חיפה השבוע לרגל 80 שנה לטקס הפתיחה של הנמל

תגובה 1:

Danielle Layman אמר/ה...

מאמר נפלא ומאיר עיניים. תודה! מעניין אותי מה פירוש המילה "בלו" בתואר "מנהל המכס הבלו והסחר"... ראיתי מקורות אחרים שבהם תואר זה מכונה "המכס האקסייז והסחר" וגם את המילה אקסייז אינני מבינה (access? excess?)