יום שני, 28 באוקטובר 2013

אז מה אתם הייתם.. סורקים?

מבקשים את עזרת הציבור

למעלה מ-40 קילומטר מדף המכיל תיעוד יקר ערך של מוסדות המדינה והממשלים הקודמים בארץ מופקדים בארכיון המדינה. שוו בנפשכם, נסיעה שגרתית מתל אביב למחסני ארכיון המדינה המצויים בירושלים נפרשת על פני קצת פחות מ-80 ק"מ. תארו לכם שבמקום המרחב הפתוח יכיל מחצית הנוף שתראו בדרך מסמכים, תצלומים, מפות, בולים, פרוטוקולים ופרסומים. למעלה מ-300 מיליון מסמכים מצויים כיום בחסות ארכיון המדינה והוא עמל בימים אלו על פרויקט רחב היקף של סריקת החומר הגלוי והנגשתו לציבור הרחב. המטרה המרכזית בפרויקט זה היא למנוע מהחומר החשוב להישאר על המדפים ולאפשר לו לזרום אל תוך אוטוסטרדת המידע שמקיפה אותנו בדרכנו, על מנת לעשות בו שימוש וללמוד מההיסטוריה שכידוע נוטה לחזור על עצמה..
File:Fondos archivo.jpg
לטובת המהלך מעלה גנז המדינה - ד"ר יעקב לזוביק, פנייה אישית לכל אדם המעוניין להביע דעתו באשר לתיעדוף הסריקה. להלן מכתבו:

שלום חברים,

ארכיון המדינה החל השנה בפרויקט של סריקה תעשייתית. השנה סורקים 12-15 מיליון עמודי תיעוד, וכנראה שנמשיך בקצב גם בשנים הקרובות. על-מנת לעקוף בעיות סרקנו השנה רק תיעוד בלתי מסווג; בשנה הבאה נוכל להתחיל כנראה גם בסריקה של חומר מסווג.
לקראת סוף 2014 או בראשית 2015 אנחנו מקווים להתחיל להעלות אוספי תיעוד שלמים לאתר משודרג של ארכיון המדינה. הסריקה היא אמנם תנאי הכרחי, אך חשוב להדגיש שלא תנאי מספיק. יש צורך גם בחשיפה ביטחונית, ובמגוון פעולות נוספות.
על-מנת לסרוק את כל תיעוד הנייר שבארכיון המדינה יידרשו עשרות שנים, גם בקצב הזה. אני פונה אליכם על-מנת לשאול את דעתכם לעניין קביעת סדרי העדיפויות, בתוך המסגרת הבאה:
1. אין הצדקה לסריקה של תיעוד מסווג שגילו פחות מ-30 שנה, כלומר שנוצר אחרי 1985.
2. תיעוד בלמ"ס יכול להיסרק גם מאוחר יותר, ואולם לא סביר שנסרוק כרגע תיעוד שנוצר אחרי 1995.
3. תיעוד שיש בו גודש של מידע אישי על אנשים חיים, אין סיבה לסרוק אותו שכן לא ניתן יהיה לפתוח אותו.

 -  -  -  -

להלן רשימת נושאים אפשרית לבחירת החומרים שייסרקו בשנים הקרובות. נעשה מאמץ לסרוק חומר אודות כל נושא ממגוון משרדי ממשלה ומוסדות מדינה. אודה לכם אם תתייחסו אליה, תאשרו או תחלקו עליה, וכן תוסיפו נושאים שנראים לכם חשובים. אבקש לזכור שבבואנו לסרוק תיעוד מסוים, על-כורחנו נדחה את הסריקה של חומר אחר.
1. פיתוח הארץ, התיישבות, נמלים, תחבורה וכו'
      2. קרקעות, ניצולן, הפקעות החרמות וכו'.
      3. ירושלים
      4. יחסי ישראל עם ארצות אחרות, ובראשן ארה"ב, גרמניה, אירן, מצרים ועוד.
      5. עליה וקליטה
      6. מים, פרוייקטי מים גדולים, וכו'
      7. מיעוטים בישראל
      8. תשתיות – בניה ופיתוח
      9. החברה הישראלית והשואה
    10. כל נושא אחר שאתם ועמיתיכם הייתם מתמקדים בו לו ארכיון המדינה היה חושף אוספים הקשורים בו.

אשמח אם תפיצו הודעה זו הלאה. הדיון בקביעת סדר הסריקות של 2014 יתקיים בארכיון המדינה בנובמבר, כך שתגובותיכם ותגובות עמיתיכם ותלמידיכם מעניינות אותנו בימים אלה ממש.

תודה,
יעקב לזוביק

גנז המדינה

** אם יש לכם הערות והארות, אנחנו ממתינים להם. אתם מוזמנים להשפיע על הבחירה ולהשאיר תגובה בסיום הפוסט או במייל - amir@archives.gov.il

ביום שישי, 8 בנובמבר 2013, ייפתח ארכיון המדינה למבקרים במסגרת אירוע "בתים מבפנים". לפרטים נוספים.

8 תגובות:

אמיתי סנדי אמר/ה...

מכיוון שהמיעוטים במדינה סובלים מאפליה בכל תחומי החיים, אני בוחר ב-7.

ארבל אמר/ה...

מידע לחוקרי שורשים! רישומי אוכלוסין ישנים שלא נסרקו, תעודות לידה/פטירה ישנות, תעודות על קרקעות, עליה והגירה...

אנונימי אמר/ה...

הזהב נמצא ב-2, מקרקעין!

אנונימי אמר/ה...

הייתי שמח אם חומרי ארכיון הקשורים בשירותי הרווחה יפורסמו. דיוני בית המשפט לענייני משפחה וועדות החלטה למיניהן של לשכות הרווחה.

גדי בן עזר אמר/ה...

1. יתכן שכדאי לחשוב אחרת, כלומר, לא לפי חשיבות הנושאים, אלא לפי האם ניתן למצוא חומר עליהם במקומות אחרים, שהרבה מאד חומר כבר חשוף, וכו'; ולהעדיף נושאים שידוע מראש שיחסית חשופים פחות לציבור בספריות אחרות. לייצר "מעגלי נדירות" (בשורוק) ולהפעיל את הסריקה לפי המעגלים הללו.ברור שזה ייראה בהתחלה פחות "שיטתי" אבל לטעמי, אם כבר עבודה של עשרות שנים, אז למה לא להתקדם מן המצוי בחשיכה המירבית לכיוון המואר יותר?
2. לחילופין, להתחיל דווקא בנושאים היותר שוליים ואזוטריים, מתוך אותה מחשבה. למשל, אתם מציעים שנתחיל ביחסי ישראל עם ארה"ב, גרמניה, וכו'. מדוע לא להתחיל דווקא ביחסי ישראל עם מדינות אפריקה (שלפני 1973 היו אינטנסיבים)?
3. אישית, (וברמת פרוט גבוהה יותר) הייתי שמח למסמכים בנושא הקשר עם אתיופיה (ויהודי אתיופיה, בתוך "עליה וקליטה"), וכן - עליה וקליטה בכלל, כולל הטיפול בבריאות ובריאות הנפש של עולים (על הטיפול הנפשי בניצולי השואה, למשל, ידוע הרבה יחסית...)
4. אותי מעניין גם אם יש חומרים (גלויים או חסויים) שמכילים פרופילים אישיותיים/פסיכולוגיים שניסו לעשות בישראל למנהיגים שעבדנו איתם/מולם, אבל זו כבר בוודאי שאלה ברמת פרוט גבוהה מידי.
בהצלחה בפרוייקט החשוב

אביעד אמר/ה...

אם קיים חומר מתקופת התורכים והאנגלים. כגון צווים מנהליים, רישומי נמל (עולים וסחורות), יחס למחתרות, הקצאת קרקעות וכו. וכמו שהוזכר בתגובות קדומות מסמכים העוזרים לחיפוש שורשים כמו מפקדי אוכלוסין

שרי אמר/ה...

בהחלטות לגבי חומרים משנות השבעים ואילך חשוב לכלול מידע שקשור להתפתחות החברה האזרחית בישראל ובמיוחד לסוגיות הנוגעות למזרחים (למשל הפנתרים השחורים) לנשים (למשל התנועה הפמיניסטית, דוח נמיר וכיוב) ארגוני שלום (שלום עכשיו ואחרים) וכיוב.

ענת בנסון אמר/ה...

צוות הספרייה במכללה האקדמית בית ברל מציע לטפל בנושאים הבאים:
חינוך
ספורט
אמנות ואמני א"י
החברה החרדית ויחסי חילוניים-דתיים