יום רביעי, 11 בספטמבר 2013

נשיא מבעד למשקפת – 40 שנה למלחמת יום כיפור

"חרף הקשיים הניצבים בדרך לשלום בר קיימא, לא פסקה אמונתנו כי יחסינו עם ארצות ערב ישתפרו וכי השלום בוא יבוא. הניסיון של חצי יובל שנים של חיים בצוותא בין יהודים וערבים במדינתנו מוכיח שהדבר ייתכן. צופים אנו בתקווה לקראת הבאות.." (מתוך נאומו של הנשיא לאומה, ערב ראש השנה תשל"ד / ספטמבר 1973).

הנאום המתואר לעיל, שנישא ימים ספורים לפני המלחמה, עסק באופן טבעי בנושאים שגרתיים- עלייה וקליטה, התבוללות הנוער בתפוצות, חינוך ותרבות ואף הבחירות הקרבות לכנסת. דווקא המרכיב הביטחוני נדחק מעט לשולי הדברים. ימים מספר לאחר מכן, בעיצומו של יום הכיפורים נשמעה ברחבי ישראל אזעקת אמת ומלחמה פרצה בחזיתות השונות. אפרים קציר, שאך התיישב אל כיסא הנשיאות מצא עצמו מכהן ברגע של משבר לאומי מהמדרגה הראשונה. כעת השתנה טון הדברים כמתחייב מן המציאות המתחדשת, וכך כתב לעמיתה במכון ויצמן: "כרגע אנו חיים שוב בימי מלחמה, וכל מאמצינו מכוונים לנצח וללמד את אויבינו בסוריה ובמצרים שמלחמה נוספת תביא עליהם כליה. השעה אינה כשרה להרהורים אחרים".

כשבועיים מאוחר יותר, במהלך חג הסוכות, הכין קציר עיקרי דברים עבור נאום נוסף לאומה לקראת שמחת תורה לטובת חיזוק החוסן הציבורי. בטיוטה שסידר ציין שהמלחמה הפכה מורכבת "מפאת השנאה העיוורת המאפיינת את התוקפים", ורמז כי "מעצמה גדולה מתערבת באזורנו לשם אינטרסים אנוכיים ולמען הצלת משהו מיוקרתה הנעלמת". קציר הדגיש עם זאת כי אין מקום להשוות מצבנו למה שקרה בשעתו על אדמת אירופה. בחתימת דבריו הוסיף: "בימי חג לכל בית ישראל מתנהלים הקרבות האכזריים ביותר שפעם נכפו עלינו. סמליות רבה יש לראות ברציפות הפרשיות של מלחמה עזה וחגיגת שמחת תורה".

על מנת לסקור את הלך הרוח שנשב באותם הימים בלשכת הנשיא, ביקשנו להאיר מספר זוויות התרחשות כפי שנתהוו במהלך הלחימה ואחריה ונחשפים כעת. "בשום מקום בספר החוקים הישראלי או במוסכמות הלא-פורמליות לא נכתב ולא נאמר מה מוטל על הנשיא לעשות בזמן מלחמה.. אבל כבר מלכתחילה היה ברור לי כי מחובתי להקרין תחושה שכוחנו עמנו להיחלץ והחלטתי לייחד למטרה הזאת את מיטב מאמציי בתקופת המלחמה", העיד בכתביו. בפרסום מיוחד זה לציון 40 שנה למלחמת יום כיפור, ננסה להאיר את מעשי הנשיא והשלכותיהם כמו גם את חוויותיו האישיות מנקדות מבטו כנשיא האומה בזמן מבחן.
הנשיא קציר בביקור בקריה בתל אביב לפני המלחמה
מלווה בשר הביטחון משה דיין וברמטכ"ל דוד אלעזר
יולי 1973 / לע"מ
לטובת זאת נעלה חמישה פרקים שיעסקו במפגש הבלתי אמצעי של הנשיא עם הפעילות הביטחונית בשטח (פרק 1), נדגום את התמודדותו עם השבר והתקווה אליהם נחשפו הלוחמים (פרק 2), נברר את התייחסות בני העדות והמיעוטים בארץ באותה התקופה למציאות שנוצרה (פרק 3), נקדיש פרק מיוחד לתחום הפקת הלקחים (פרק 4), ונסיים בהתגייסות בזירה המדינית ובשדרים שאפיינו את הלשכה כלפי חוץ (פרק 5).
קציר מעניק את עיטור הגבורה לסרן צביקה גרינגולד על מאבקו
מול כוח שריון סורי ברמת הגולן במלחמת יום כיפור

לצידו, ראש הממשלה רבין ושר הביטחון פרס.
מאי 1975 / לע"מ

אין תגובות: