יום שני, 29 ביולי 2013

כמה רחוק אתם מוכנים ללכת עם הרצון שלכם לדעת?

כשהטכנולוגיה פוגשת את האתיקה – עידן המידע בפרספקטיבה נוספת

בימים האחרונים פרסם עיתון 'ידיעות אחרונות', את דבר הגעתה לישראל של פריצת דרך מדעית טכנולוגית בתחום הגנטיקה. מדובר בבדיקת דם פשוטה המבצעת סריקה של מתאר הגנים של הנבדק, ומאפיינת את הבעיות עמן הוא עלול להתמודד במהלך חייו. מעין תעודת זהות גנטית שתלווה אותו לטוב ולרע.

אחד הרופאים שהתראיין לכתבה, פרופסור מבית החולים שיבא, הדגיש כי אנשים בעלי רמת חרדה גבוהה מוטב שיוותרו על הבדיקה והשלכותיה הצפויות. מגזין כלכליסט אף הלך עם הרעיון החדשני צעד אחד קדימה ושלח את אחד מכתביו למסע בעקבות הגנום שלו בבדיקה דומה.
כבר לפני למעלה מעשור הצביע אפרים קציר, מי שכיהן כנשיאה הרביעי של ישראלעל השאלות האתיות שמלוות את ההתקדמות במחקר הגנטי: "כשאנחנו מנסים להבין את עצמנו מבחינה גנטית, להכיר את הגורמים הקובעים את המחלות שלנו ואת התכונות שלנו.. עלינו להוסיף כמה סימני שאלה, ולשאול לא רק את השאלות המדעיות המתבקשות, אלא גם מה נכון ומה לא נכון לעשות, מה טוב ומה לא טוב", קבע בהרצאה שנשא לזכרו של אהרון אחיו. 

קציר התלבט רבות בקשר העדין שבין המחקר הביולוגי וחידושיו וההיבטים האתיים הגלומים בו. עדות לכך ניתן למצוא בנאומו לאומה בשנת 1976, לקראת יום העצמאות ה-29, בו ציין כי "המדע והטכנולוגיה שתרמו רבות לשיפור איכות החיים בדורנו מחד, מאיימים מאידך על הרס היקום ואובדן המין האנושי. סכנה זו ניתן למנוע אך ורק תוך דבקות בערכי מוסר נעלים, החייבים להדריך ולכוון את המדען, הטכנולוג והמדינאי. מאמין אני שערכי המוסר היהודי בכוחם לשמש קרן אור ומורה דרך בכיוון זה. לנו בישראל, אולי יותר מאשר בכל מקום אחר, הסיכוי ליצירת תשתית המשלבת ערכי מוסר ורוח בהישגי המדע, לרווחתו של האדם ולטובתו". בשנת 1979 אף הביע בקול את תהיותיו באמצעות פרק מיוחד שרשם לספר היובל של ראובן הכט.

במכתב לעמיתו פרופסור הלברכט, במחצית שנות השמונים כתב: "דווקא בעידן החדש כשהאמצעים הטכניים העומדים לרשותו של האדם הם רבי עוצמה ועשויים להועיל או להזיק, יש לדבוק בערכי מוסר נעלים, כגון אלה המצויים במורשתנו".

אין תגובות: