יום רביעי, 1 במאי 2013

מחאה תרבותית: "מלכת האמבטיה" מוצגת בתיאטרון הקאמרי - 43 שנה להעלאת המחזה


הצגת המחזה בקאמרי / ויקיפדיה
 "ומה שהכי נפלא זה שאנו צודקים, צודקים תמיד, צודקים עד כדי דמעות; מה נפלא ללבוש את הצדק כמו תחתונים כשאיש לא יודע כיצד הוא נראה מבפנים"
(קטע מתוך המחזה)

על היצירה
הימים ימי מלחמת ההתשה, 1970, החברה הישראלית מצויה בתחושת גאווה ואופוריה –בעקבות ניצחונה הגדול של ישראל במלחמת ששת הימים. התחושה היתה בקרב רוב הציבור כי אנו בלתי מנוצחים...

באותה עת, המחזאי חנוך לוין כותב ומעלה את המחזה הסאטירי "מלכת האמבטיה" בתיאטרון הקאמרי.
"מלכת אמבטיה", נכתב כתגובת נגד למה שלוין ראה כזחיחות-דעת שאפיינה את הימים שלאחר הניצחון במלחמת ששת הימים. יצירה זו בנויה מעשרים ואחד קטעים, חלקם שירים וחלקם רבי-שיח, אשר מציגים את המצב הפוליטי ואת המדיניות של אותם ימים שלאחר המלחמה כחסרי כיוון ואת הגאווה הישראלית כנפיחוּת. כל אלה מוצגים בנלעגות החריפוֹת האופייניות ללוין. לוין חזה במחזה זה את הבעיות המדיניות העלולות להיגרם עקב תוצאות המלחמה.
המחזה בוטה וקשה ובא להציב מראה לחברה הישראלית ובעצם לשאול כל אחד ואחת מאתנו מה קרה לנו? האם לזה רצינו להגיע?
תגובות
אולי משום שהועלתה על בימת תיאטרון ממוסד, בעיצומה של מלחמת ההתשה, ההצגה עוררה סערת רוחות ציבורית חסרת תקדים: צופים הפגינו והתפרעו במהלך ההופעות בטענה כי המחזה הוא "מכלול דיאלוגים דפקטיביים ופזמונים המכוונים לזרות מלח על הפצעים הפתוחים".
נשלחו מכתבי איום והממשלה שקלה להפסיק לתמוך כספית בתיאטרון.
ההצגה ספגה ביקורות קשות מקיר לקיר, ולוין התבקש לאחר לחץ על המועצה לביקורת סרטים ומחזות לתקן ולערוך חלקים פוגעניים במיוחד מן המחזה. שלום רוזנפלד, חבר המועצה לביקורת סרטים ומחזות, חווה דעתו והחליט כי יש להתיר את ההצגה בכללותה אך יש להשמיט מס' קטעים טעונים, וקטעים אחרים יש לתקן. (ארכיון המדינה, ג/5245/2).
נושא ההצגה ותוכנה מגיע כמובן גם לדיון בישיבת הממשלה, בי"ח בשבט תשל"ג, 21 בינואר 1973. ראש הממשלה, גולדה מאיר מבקרת את המחזה באומרה כי אין זו אמנות לפגוע באם שכולה. "....אני איני יודעת איזה אומץ לב נחוץ כדי לפגוע באם שכולה. מה האמנות הזו, מה ה"ליברליות" הזו? מה הפרוגרסיה הזו?...  והודיעה כי תצביע נגד ההחלטה להציג הצגה זו. "...אני אצביע פה נגד. אם זה יעבור לכנסת. אני אצביע בכנסת נגד. אם הסיעה תאפשר לי, אדבר גם בכנסת נגד זה..." [ארכיון המדינה, א/60/1].
לאחר שצונזרו ממנה קטעים פוגעניים (ארכיון המדינה, ג/5245/2) ההצגה ירדה מן המסכים לאחר תשעה-עשר מופעים. 
גולדה הוסיפה וביקרה את ההצגה ובמכתב תגובה לאב שכול, גולדה מביעה סלידה ועצבות [ארכיון המדינה, א/7086/9] מתוכן הדברים הנאמרים בהצגה ומציעה לו לפרסם את מכתבו כדי שכלל הציבור ידע כיצד מרגיש אב שכול שנתן את היקר לו מכל למדינה.  
המדינה כולה רעשה וגעשה בעקבות העלאת המחזה, והעיתונים הוצפו בכתבות בעד ונגד הצגת המחזה.
עיתון הצופה הגדיר את המחזה "כפיגור, עיוות וגסות.." וכותב: "...אין אנו מחפשים את מתינו על כוס קפה, אלא מבכים אותם בלב דואב..."
מנגד עיתון מעריב כותב תחת הכותרת: "דברים בוטים – דעה אחרת" כי הסאטירה של חנוך לוין איננה יוצאת בשום פנים ואופן כנגד צה"ל, או כנגד אלמנות ואבות שכולים, היא יוצאת כנגד מצב שבו ממסחרים לא פעם את המלחמה, את הגבורה, ואפילו את הנורא מכל – אובדן חיי אדם.
על אף הציניות החבויה, התקבלה התנצלותו של לוין על הממסד והקהל.
חנוך לוין נפטר ממחלת הסרטן ב-18 באוגוסט 1999.
ביוני 2010, 40 שנה בדיוק אחרי הורדת ההפקה המקורית, הועלתה בחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל-אביב ההצגה "מלכת אמבטיה 1970.2010", הפקה זו מהווה סוג של התמודדות מחודשת עם הקברט הסאטירי המקורי, בנוסח שונה, בבימויו של מרט פרחומובסקי.
קטע וידיאו מתוך ההצגה, בנוסף גם תגובתו של חנוך לוין על הסערה שעורר.

אין תגובות: