יום שלישי, 21 במאי 2013

יחי נשיא מדינת ישראל – 40 שנה לבחירתו של אפרים קציר


כהונתו של נשיא בישראל, מתחילה בטקס השבעה חגיגי הנערך במשכן הכנסת. על פי כללי הטקס, הנשיא עולה על דוכן הנואמים, מצהיר אמונים למדינת ישראל ומתחייב למלא את הכללים החלים עליו מתוקף תפקידו. בתום נאום הפתיחה שהוא מוסר, קורא יושב ראש הכנסת- 'יחי נשיא מדינת ישראל' והקהל במליאה משיב לו בקריאת 'יחי יחי יחי'".

המרוץ לנשיאות המדינה, שנערך בשנת 1973, לווה במיני סערה שהתרחשה במפלגת השלטון. מסע הבחירה הציב בישורת האחרונה שני מועמדים מובילים ממפלגת העבודה - סגן יו"ר הכנסת יצחק נבון מחד, ואיש מכון ויצמן, המדען אפרים קצ'לסקי מאידך. בעיני רבים באותם הימים, נוצרה הזדמנות להציב בצמרת המדינה בן לעדות המזרח ובכך להפיג חלק מרגשות הקיפוח. בהקשר זה עלה שמו של נבון, שהעיד: "אינני זוכר שאי פעם הדגשתי את הנושא העדתי, אבל הדברים התגלגלו כך, שאנשים בעיירות פיתוח, מושבים, ורבים אחרים חשבו שהנה סוף סוף ימצא ביטוי לאותה כמיהה שאחד משלהם יגיע למעלה" (דבר, 25/3/1973). מי שנבחר לבסוף פה אחד בהצבעה החשאית במרכז המפלגה, היה פרופסור אפרים קצ'לסקי. "איש הבקי ברזי הטבע, אך יחד עם זאת הומניסט גדול", כדברי אהרון ידלין מזכיר המפלגה.

בחירתו של קציר על פני נבון, התקבלה ברגשות מעורבים בשורות המפלגה. עדות לתסיסה זו, באה לידי ביטוי במכתבו של דוד בן גוריון - שהיה אז בערוב ימיו, אל נבון שכיהן כראש לשכתו במשך עשור. המכתב פורסם בעיתון 'הארץ': "יצחק היקר. אני אחד מרבים המצטער צער רב על שהאיש היחיד שהיה צריך עכשיו להיבחר לנשיא המדינה – לא נבחר. אין לי כלום נגד האיש שנבחר. אני מוקיר מאוד את אפרים קצ'לסקי ואת פעולתו החשובה, אבל לא הוא היה צריך להיבחר". בסיכום דבריו הוסיף, "אני מאמין שהאומה העברית עוד תעמוד על זכותך זו, ועוד נזכה לראותך נשיא האומה".

מנגד, ביקש אהרון ידלין  לתקן את הרושם והאווירה שנוצרו: "..התמונה שבאה לידי ביטוי בעיתונות היא מעוותת, הוצגנו בראי עקום.. עם זאת, אין כל יסוד להטיל דופי בדרך הטיפול של המפלגה בסוגיה זו". הנימוק העיקרי שהציג היה, "שעל אף תכונותיו הנעימות של נבון, הוא עדיין לא הגיע למלוא שיעור קומתו על מנת להיבחר לנשיאות".

פרופסור קצ'לסקי, שהיה מצוי בארה"ב באותם ימים לטובת סימפוזיון לזכר אחיו אהרון, סיפר עם שובו שלאחר שקיבל פנייה מח"כ ידלין והשר גלילי, החל להתלבט ברצינות בסוגייה. לבסוף קיבל על עצמו את התפקיד, והסביר בראיון לדב גולדשטיין: "רציתי לשרת את העם במלוא יכולתי, כמו בכל שנותיי" (מעריב, 13/4/1973). הוא הדגיש כי לא נהנה מהדרך שבה נוהלו הדברים. "אפשר היה למנוע צער ורוגז מחברים רבים", כתב אל ידלין.

לימים, פנתה אל קציר ראשת הממשלה גולדה מאיר: "אם אמנם היה לי חלק בהחלטתך לקבל עליך את עול הנשיאות, אני גאה בכך".
הצבעה לנשיא המדינה - 10/4/1973
ראשת הממשלה מאיר בצאתה מהפרגוד בכנסת
באדיבות לשכת העיתונות הממשלתית
בימים אלו, עמל ארכיון המדינה על עריכת ספר הנצחה לנשיא אפרים קציר, מתוקף חוק ההנצחה לראשי ממשלה ונשיאים שהלכו לעולמם. לצפייה בכרכים שכבר ראו אור בסדרה בקרו באתר הארכיון ובאתר כותר.
 
במהלך חודש מאי 2013, העניק נשיא המדינה המכהן, מר שמעון פרס, אות הוקרה לארכיון המדינה, על פועלו בתחום הנצחת הנשיא חיים הרצוג. להרחבה נוספת קראו כאן.

אין תגובות: