יום שני, 11 במרץ 2013

כיצד נפוצות שמועות? סקר טלפוני על גורל הצוללת "דקר"

ה"דקר" לפני יציאתה מנמל פורטסמות', ינואר 1968

בהמשך לפרסום באתר האינטרנט על טביעת הצוללת "דקר" נביא כאן תעודה נוספת שלא נכללה בפרסום. זהו סיכום הממצאים של סקר טלפוני שנעשה בישראל ימים ספורים לאחר העלמה של הצוללת כאשר ברחבי הארץ פשטה שמועה שהצוללת לא טבעה אלא רק איחרה לשוב.
ב- 31 בינואר דיווח השר גלילי על תוצאות סקר טלפוני שנערך בארץ ב- 29 בינואר בעקבות התפשטות שמועות על הימצאה של  הצוללת. ממצאי הסקר היו מעניינים ביותר. בין השאר בחן הסקר את מגמות התפשטות השמועה – מה היו דרכי התפשטותה, עד כמה האמינו מי שנחשפו לשמועה באמיתותה ובאילו אמצעים נקטו, אם בכלל, כדי לאמת את השמועה והאם פעלו כדי להפיצה הלאה. הסקר בחן את דפוס ההתנהגות לפי מידת האמון בשמועה וקבע שככל שהאמון בשמועה היה גדול יותר מלכתחילה, כך גדלה הנטייה להמשיך ולהפיץ אותה הלאה. הסקר הראה גם שככל שהשכלת הנחקרים הייתה גבוהה יותר כן גדל אחוז הנחשפים לשמועה ונמצא קשר בולט הפוך בין רמת ההשכלה לבין הנטייה להאמין לשמועה ובינה לבין אחוז המדווחים כי לא העבירו את השמועה הלאה. עורכי הסקר מצאו קשר מעניין גם בין הנטייה להאמין לשמועה ובין ההתפלגות המגדרית. הסקר שמור בתיק של לשכת ראש הממשלה בארכיון המדינה.



אין תגובות: