יום רביעי, 2 בינואר 2013

"לא חזרנו לבסיס" - פעולת ארגון הלח"י נגד שלטון המנדט בבית המלאכה של הרכבת הארץ ישראלית.


ביולי 1945 נבחרה ממשלה חדשה בבריטניה בראשות מפלגת הלייבור. על רקע סיום מלחמת העולם השניה הקים שר החוץ הבריטי, ארנסט בווין, את ועדת החקירה האנגלו-אמריקנית (Anglo-American Committee of Inquiry on Palestine) שמטרתה למצוא פתרון לבעיית עקורי אירופה. מסקנת הועדה הייתה לאפשר ל100,000 פליטי שואה אשרות כניסה לארץ ישראל. בניגוד לציפיות היהודים בארץ ישראל, המשיכה הממשלה החדשה את מדיניות הגבלת העלייה ומדיניות "הספר הלבן" של 1939 - ודחתה את מסקנות הועדה. חופי הארץ נסגרו בפני אלפי פליטי השואה מאירופה.

בעקבות אכזבה ממדיניות זו ותוצאות השואה, קמה תנועת המרי העברי (אוגוסט 1945) - ארגון גג של המחתרות היהודיות בארץ ישראל - ההגנה, האצ"ל והלח"י - שפעל לערעור השלטון הבריטי בשנים 1947-1945. לתנועה הייתה תוכנית כוללת שבה כל ארגון מבצע משימות צבאיות אחרות. בין הפעולות בלטו משימות כלל-מערכתית, חלקן בהיקף ארצי, שמטרתן לשתק את תחבורת הצבא הבריטי: "ליל הרכבות" (1.11.45) חבלה ב-153 מוקדים ברשת מסילות הברזל הארץ ישראלית, "ליל הגשרים" (17.6.1946) פיצוץ גשרים (גשר אלנבי) ע"י ההגנה, פיצוץ עשרות מטוסים בריטים בשדה התעופה בלוד, והתקפת בתי המלאכה של הרכבת במפרץ חיפה (17.6.1946) שביצע ארגון לח"י.

התקפת בתי המלאכה נועדה לפגוע ברשת התחבורתית ע"י שיתוק בית המלאכה של הרכבת, שהיווה את מוסך הקטרים הגדול ביותר במזרח התיכון דאז. מטרתם הייתה להוציא קטרים מכלל שימוש ולפגוע במכונות - גשר הקטרים, מנופים, קרבורטורים ונגריית בית המלאכה. לפעולה קדמה הכנה ארוכה שכללה החדרת עובדים מוסווים מארגון לח"י לבתי המלאכה, ולמידת השטח: בית המלאכה במפרץ חיפה היה ממוקם במתחם של הצבא הבריטי אשר כלל מחסנים צבאיים ומחסני תעשיה, שדה תעופה צבאי, תחנות משטרה וכן את בתי הזיקוק.
                      
                                                             בית המלאכה בקישון  

בסרט המצורף, ששמו "לא חזרנו לבסיס", מובא סיפור פעולת ארגון לח"י. התקפת בתי המלאכה בוצעה בהצלחה למרות דריכות ושמירת הבריטים, אך גבתה מחיר דמים יקר מאוד: במהלכה נהרגו 11 לוחמים, ו-22 אחרים נתפסו (18 גברים ו- 4 נשים) במהלך הבריחה. הלוחמים הועמדו למשפט, במהלכו המשיכו לפעול כארגון מרי יהודי ציוני: סירבו לחתום על הצהרת כתב האישום, נשאו שירים ולא שיתפו פעולה. המשפט נסגר וחודש ללא הנאשמים, והם הובאו להקראת גזר הדין, אותו לא שמעו כי שרו את המנון הארגון. העונש הנגזר עליהם היה מוות בתלייה לגברים ומאסר עולם לנשים. לאחר שבועיים בעוד הם כלואים בכלא עכו, מפקד הצבא הבריטי בארץ ישראל, הגנרל ברקר, העניק להם חנינה ועונשם הומתק למאסר עולם.
(הסרט הוצא לאור מטעם האגודה להנצחת חללי לח"י והקרן להנצחת אסתי חנציון – ושמור בארכיון המדינה באוסף פלקוב). 
                                  

אין תגובות: