יום חמישי, 17 בינואר 2013

קבר יוסף בנימיני באביחיל

הפוסע בחצר בית הספר היסודי במושב אביחיל נתקל בעמוד שיש גבוה ועליו מוצבת מנורה בת שבעה קנים. על בסיס העמוד מופיעה הכתובת הבאה:

פה נפל על משמרתו
יוסף בן מנוח בנימיני ז"ל
בהגנו על הישוב הזה
נולד בשנת תרמ"ז
נפטר כ"ז שבט תרצ"ג
ת.נ.צ.ב.ה.
קבר יוסף בנימיני, 2012

זהו קברו של יוסף בנימיני שנהרג בדיוק כאן, לפני 80 שנים, ב-22 בפברואר 1933 - כחצי שנה לפני שהוקם שם בית הספר של היישוב אביחיל - מושב עובדים של משוחררי הגדודים העבריים שעלה לקרקע בקיץ 1932. יוסף בנימיני, מוותיקי העלייה השנייה איש "השומר" והגדודים העבריים, היה מזכיר המשק. ביום מותו התחוללה תגרה בין תושבי אביחיל לבדואים משבט בלאונה. בדואים אלה התגוררו במקום בו הוקמה אביחיל, אך לא היו בעלי הקרקע. בתגרה נפגע בנימיני בראשו ולאחר מספר שעות נפטר.
יש גרסאות שונות לגבי מותו. העיתונות הארץ-ישראלית דיווחה שהוא נפגע מגברים בדואים שהיכוהו בנבוטים (מקלות). אך "ספר אביחיל" שערכה רות פורת לפני כעשר שנים טוען שאישה בדואית זרקה כד על ראשו ובכך גרמה למותו.
בעקבות מותו של בנימיני, החליט יצחק בן-צבי, יושב ראש הוועד הלאומי (הגוף היציג של יהודי ארץ-ישראל בתקופת המנדט הבריטי) לעשות את בנימיני לגיבור לאומי. לכן הוא יזם הקמת אנדרטה מונומנטלית על קברו - בדומה לקבר הארי השואג בתל חי. את המצבה תכננה גיסתו, הפסלת בתיה לישנסקי. הוא השיג היתר מרשות העתיקות המנדטורית להביא מחורבות קיסריה עמוד שיש לצורך העניין. העמוד הובא למקום בדצמבר 1935.אולם מאז שכב העמוד במשך שנים על הקבר ושימש מוקד למשחקי הילדים ביישוב.
מסיבות שונות פחת עניינו של בן-צבי בנושא וגם כוחו הפוליטי הלך ונחלש. יוסף בנימיני לא הפך גיבור לאומי בציבור בארץ-ישראל. בן-צבי חידש את העיסוק בעניין רק בקיץ 1944. בסופו של דבר, בנובמבר 1947, הוקמה האנדרטה על הקבר. בראשה הוצבה מנורה בת שבעה קנים - סמל הגדודים העבריים. אנדרטה זו הוקמה לפי תכנונה של לישנסקי בעיקר הודות לוועדת ציוּן - ועדה שהקימה מועצת פועלי תל אביב להקמת מצבות לפועלים גלמודים. האנדרטה משמשת כמצבה לבנימיני - לא כמוקד הערצה לגיבור לאומי.
בקרוב יצא לאור גיליון "ארכיון" 17 (כתב עת המשותף לארכיון המדינה ולאיגוד הישראלי לארכיונאות ומידע) המוקדש לאתרי מורשת לאומית. בגיליון זה יופיע מאמר המוקדש לפרשה זו.

אין תגובות: