יום שני, 14 בינואר 2013

מקליפורניה לחוף האטלנטי דרך נמל חיפה אל הערבה – סיפור עם שורשים לקראת ט"ו בשבט

הנרי טריסטראם, אחד מחוקרי הטבע האירופאים הראשונים שביקרו בארץ, סיכם את ביקורו באזור יריחו בשנת 1863, באמירה: "נעלם מכאן אחרון התמרים, ושוב אין עטרות עלי התמר מתנופפות מעל המישור". ההיסטוריה של התמר הישראלי עתיקה ומרתקת, מכילה פרק עשיר בתולדות העם והארץ, וארוגה במסכת של מסורת וחלוציות. בפרק השני בסדרת ט"ו בשבט, בחרנו להביא בפניכם פרשייה קצרה, על אחד משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל המתחדשת.
בשנת 1953, יצא לפועל מבצע חוצה יבשות ומלא יוזמה וחזון לנטיעת עצי דקל בדרום הארץ. במסגרת זו, יובאו ארצה 1000 חוטרי תמרים מארצות הברית, ובן גוריון אף הועיד לטובת העניין הקצבה מיוחדת במטבע חוץ. החוטרים נשלחו מקליפורניה לחיפה באמצעות אוניה, כאשר יעדם הוא עציון גבר הסמוכה לאילת. למבצע קדם ביקור של בן גוריון, בו הבטיח לספק לתושבים מטע עצי דקל, נוכח ההתאמה החקלאית והאקלימית באזור. השקפת ראש הממשלה הייתה, שיש לתת כל סיוע אפשרי למתיישבים החלוצים, השומרים על נקודת הגישה היחידה אל האוקיינוס ההודי.

בשנת 1956, העביר איש מחלקת ההסברה, הקונסול ראובן דפני, מכתב (אנגלית) לגורמים שסייעו בהעברת החוטרים לנמל ניו יורק, ובו פירוט על השתלשלות העניינים. חוטרים אלו, כך עולה מדבריו, הועברו בספינה לארץ וניטעו ניסיונית בדרומה, היכן שלא צמח דבר מאז ימי התנ"ך, כהגדרתו. "אף אחד בישראל, הוסיף,  לא היה בטוח כי הללו יכו שורש או אפילו יתנו פרי, אך כולם ידעו היטב כי אם הנס יתרחש, יהווה הדבר פרק חדש בהיסטוריה הכלכלית עבור חבל ארץ זה".

"כיום, הוא מסכם, שלוש שנים מאוחר יותר, אני שמח לבשר כי לא רק שהחוטרים הכו שורש אלא אף התפתחו היטב ובשנה זו נתנו פרי ראשון. נוכח המחווה שביצעתם עבורנו החליטה הממשלה לחלוק עמכם את התוצרת הראשונה, ואנו בטוחים כי היא תשתף אתכם בשמחה שממלאת את ליבנו בעקבות הצלחת המבצע". התשובה מחו"ל לא אחרה להגיע. ימים מספר לאחר מכן, נתקבל מכתב תודה נרגש על משלוח סלסלת הפירות הטעימים, המציין כי הם חולקים את העונג יחד עימם ומאחלים הצלחה בפרויקטים הבאים.

ענף התמר זכה לתנופה גדלה והולכת בישראל, והוסיף להתפתח גם בשנים הבאות. בשנת 1959, ביקש מנהל המחלקה לעצי פרי וגן במשרד החקלאות מאיגוד חברי התמר בערבה, לבצע סקר בדבר האפשרות לנטיעת עצי תמרים באזור סדום, לאחר שמנהל אגף המטעים במשרד, העביר לו סקירה מפורטת על מידת ההתכנות להצלחת הגידול בחבל ארץ זה.

בארץ ישראל כידוע, הווה שזור בעבר. בשנת 2005 הונבט בערבה 'מתושלח', גלעין עץ תמר בן 2000 שנה שנתגלה באתר מצדה. הגלעין עצמו נחשף במהלך חפירות בארמון הורדוס בשנת 1965. לפני כשנה, בחודש נובמבר 2011, הוא התחזק וגדל עד שהתאפשר לטעת ממנו עץ תמר בקיבוץ קטורה. לתמר הארצישראלי, כך מסתבר, שורשים איתנים כמו אלו של הסיפור הישראלי השואב מהקשר שבין העם לאדמה ומהשילוב שבין רוח והגשמה.

בישראל של היום, התמר הוא פרי בצמיחת שיא. בישראל נטועים כ-42 אלף דונם תמרים. אליהם מתווספים עוד כ-2000 דונם מדי שנה. בשנת 2011 עמד סך היבול על 7000 טון, ואילו בשנה זו הוא יחצה את קו ה-30000 . רוצים לקרוא עוד? להרחבה נוספת.

שובו אלינו גם מחר לפרק שלישי קצר, אבל עמוס בגאווה חקלאית מקומית.

2 comments:

מדמוני אסף אמר/ה...

התחלתי לקרוא, וכשראיתי שאצלכם רוחו ונשמתו ריחפה בארץ-ישראל בשנת 1933, הבנתי כיזה המקום להפסיק לקרוא.
הנרי ביקר טריסטרם נפטר בשנת 1906. וע"כ לא היה מסוגל לתאר את התיאורים שנכתבו.

אמיר אמר/ה...

שלום אסף.
צודק !!
תוקן.
התחקינו אחר מקור הטעות.
תודה לך.