יום חמישי, 20 בדצמבר 2012

"גיליתי שאם אתה אוהב את החיים, החיים יאהבו אותך חזרה" - 30 שנים למותו של ארתור רובינשטיין

ארתור רובינשטיין, 1937


היום מלאו 30 שנים למותו של הפסנתרן ארתור רובינשטיין (1887 - 1982), מגדולי הפסנתרנים במאה ה-20.

במאמר שכתב עליו הרולד ס. שנברג לתוכניה של התחרות הבינלאומית החמישית לפסנתר על שם רובינשטיין (המאמר פורסם גם בניו יורק טיימס באפריל 1986) נאמר:"יותר מכל הפסנתרנים, ולמעשה יותר מכל מוסיקאי אחר בחמישים השנים האחרונות, ייצג ארתור רובינשטיין בחייו ובמוסיקה שלו שמחת חיים מיוחדת במינה.
זו לבדה יכולה הייתה ליחד אותו בדור המוסיקלי הרציני שלנו, בו קיימת מידה רבה של מיומנות, ואילו הקסם והפיוט - מעטים.
ארתור רובינשטיין היה מסוגל להעניק אושר בנגינתו. הוא אהב את הפסנתר, אהב את המוסיקה שניגן, ותמיד ידע להקסים קהל מכל קצווי תבל בזכות אישיותו יוצאת הדופן, אשר המאה העשרים לא ראתה רבות כמותה. הקסם הזה נעזר ונתמך, כמובן, במוח מוסיקלי מעולה ובטכניקת אצבעות מרשימה. רובינשטיין הפיק מן הכלי צליל מלא, זך ושמימי, ושליטתו הטכנית ברפרטואר שניגן הייתה מוחלטת. תכונה זו הייתה נכונה, למרבה הפרדוקס, אפילו במקרים בהם השמיט תווים או "מרח" מעברים פה ושם. הרי היה ברור, כי אירוע מרושל כזה אינו תוצאה של חוסר יכולת טבעית, אלא של זלזול בקפדנות.
הוא היה בעל תעוזה והרפתקן, ואם אירע שלאורך המסלול נפגע תו זה או אחר, לא הייתה לכך חשיבות. הוא היה טבעי, הוא נולד לנגן בפסנתר. וכאשר נמצא על בימת הקונצרטים, נראה היה כאילו הפסנתר עצמו היה חלק מגופו. המוסיקאי והכלי היו לאחד".


רובינשטיין יהודי, יליד פולין ובעל אזרחות אמריקנית. את אהבתו לישראל ביטא בהשתתפות ללא תמורה בהופעותיו עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית. במלחמת ששת הימים שלח להיכל התרבות מברק בו כתב: "ידידי היקרים, כל האנשים ההגונים אתכם בשעה זאת. אם תזדקקו לי אשמח לעשות כל אשר ביכולתי כדי להתחלק אתכם בעול" (מיכאל אוהד, הפילהרמונית, ע' 80). כמו כן נתן את שמו לתחרות הבינלאומית לפסנתר הנערכת בישראל אחת ל-3 שנים מאז 1974 ואשר נחשבת לאחת מתחרויות הפסנתר החשובות בעולם. רובינשטיין עצמו זכה להיות נוכח רק בשתי התחרויות הראשונות.

לציון יום השנה למותו של רובינשטיין אנו מביאים מדבריהם של שלושה נשיאי ישראל שנכתבו לרגל תחרויות רובינשטיין לפסנתר בעת כהונתם. הנשיא עזר וייצמן כתב:

"ב- 21 שנות קיומה הפכה התחרות לאבן שואבת לטובי הפסנתרנים ותרמה רבות לביסוסה של ישראל כמרכז מוסיקלי מן המעלה הראשונה. תרומה זו משתלבת היטב ברצוננו ומאמצינו להתרומם מעל המישור של אומה הנאבקת על קיומה ולהוכיח שבצד מלחמת הקיום ניתן להגיע להישגים אדירים גם בתחומים נוספים. ארתור רובינשטיין, אמן גדול ויהודי יקר, היה לאורך כל חייו הארוכים מופת של חיוניות ויצירתיות, תכונות אותן כולנו מחפשים, ולשמחתי גם מוצאים במנות גדושות, בחיי היום יום של מדינת ישראל הצומחת והמתפתחת".

את הדברים ניתן למצוא בתיקים של בית הנשיא השמורים בארכיון:

דברי הנשיא יצחק נבון, 1983

דברי הנשיא חיים הרצוג, 1992

דברי הנשיא עזר וייצמן, 1995
                                                      
                                           ארתור רובינשטיין מנגן ואלס של שופן

אין תגובות: