יום ראשון, 25 בנובמבר 2012

תגובות ישראליות להחלטה על השוואת הציונות לגזענות


בפוסט האחרון, כתבנו על החלטת העצרת הכללית 3379 – השוואת הציונות לגזענות. מעניין לראות מה היו התגובות השונות להחלטה, שהייתה תבוסה מדינית לישראל (תבוסה בלתי נמנעת – אבל עדיין תבוסה).

ביום ההצבעה הוציאו ראש הממשלה רבין והכנסת הודעות נפרדות ובהן גינוי להחלטה הקוראת לחיסולה של מדינת ישראל, הכרה בארגוני טרור ופגיעה במאמצים לכינוס ועידה חדשה בג'נבה.

השגריר הרצוג ניסה למצוא כמה נקודות אור בכישלון – הזמנת אש"ף לאו"ם נדחקה לשוליים, בעקבות הרעש התקשורתי הגדול על ההחלטה המשווה הציונות לגזענות, הפעולה הערבית חייבה מדינות המערב להתייצב לצד ישראל, איחוד בקרב הרחוב היהודי בחו"ל, ההצבעה סייעה לישראל להסביר ולהפיץ משמעות הציונות לעם היהודי. הרצוג מספר על שגריר פיג'י שהחליט להצביע בעד ישראל לאחר שקרא ספר על הציונות שסופק לו ע"י הנציגות הישראלית באו"ם.

תגובות אחרות, יותר קשות, הובעו ע"י שר החוץ יגאל אלון, הסמנכ"ל שלמה ארגוב (לימים השגריר בלונדון, שההתנקשות בחייו גרמה לפרוץ מלחמת לבנון הראשונה) והיועץ המשפטי של משרד החוץ, מאיר רוזן.

אלון ביקש להכין תוכנית לפגיעה באו"ם ע"י קיצוץ תשלומים של ישראל לאו"ם בצורה דיסקרטית, פעולה פרלמנטרית במדינות "בהן יש פרלמנט של ממש" כהגדרתו להשעיית תשלומים לאו"ם (לא כולל תשלומים לאחזקת כוחות שמירת שלום), שינוי שמות רחובות בישראל הקרויים על שם האו"ם לרחובות בשם הציונות.

ארגוב הציע פרישה מארגון העבודה הבינלאומי, הקמת צוות להעלאת הצעות להצבעה שיביכו מדינות הפועלות נגד ישראל, קיצוץ תקציבים לאו"ם, הוצאת האו"ם מארמון הנציב, והפסקת פעולת ססו"ת (אונר"א) – כדי להעביר מסר כי ירושלים שייכת לישראל, ואין מקום לגוף כמו האו"ם בירושלים אלא במקום אחר. הפסקת פעולת ססו"ת נועדה להבהיר כי בעיית הפליטים אינה בעיה הומניטארית אלא מדינית, וככזאת תיפטר. ארגוב הדגיש הצורך לפעול ובנחישות.

רוזן מציע לפעול בארה"ב להוצאת מטה האו"ם מניו יורק וטוען כי ניתן מבחינה חוקית להוציא מטה האו"ם מארמון הנציב בירושלים.

התגובות כולן משקפות תחושת התסכול והבידוד שההחלטה המשווה הציונות לגזענות השרתה בישראל. האם ההצעות השונות היו סבירות ואפשריות? נראה שמכל מה שהוצע, דבר אחד בוצע - שדרות האו"ם בחיפה הפכו להיות שדרות הציונות...

תגובה 1:

Unknown אמר/ה...

יש משהו אירוני בתשבוחות של הרצוג ל"מוינהאן גרמנט ומיטשל הכושי" על עבודתם "ימים כלילות" נגד ההחלטה הקובעת שהציונות היא סוג של גזענות.