יום רביעי, 7 בנובמבר 2012

כאפיקים בנגב - חזון שהופך למציאות

"ארצי התפתחה מגליל ועד נגב, ישובים אל ההר וערים במדבר " (מתוך 'בוא שיר עברי' / קובי לוריא).

למשה רגב, שלום רב. מכתבך הפעים אותי. איני יודע אם איש אחד יכול ורשאי להגיד לחברו מה לעשות. צו העשייה צריך לבוא מתוך הלב של העושה, והוא צריך להיות מצויד ברצון והתמדה. אילו הייתי מייעץ לך ללכת לנגב לא הייתי אומר "לרדת" אלא לעלות: א. מפני שהנגב גבוה מעמק חיפה, ב. מפני שלדעתי זוהי עליה בשלב החיים. אבל אני רוצה שתדע כי לעשות זאת דרושה הכרה מעמיקה וצו פנימי מתמיד. אם יש בך התכונות האלה עלה לשדה בוקר והתיישב שם (על החתום, דוד בן גוריון, דצמבר 1959). רגב אכן נענה לקריאה, והפך איש חינוך ומעשה בדרום הארץ. באיגרת אחרת, ליוסף מהרשק, כתב בן גוריון, אני מוקיר מאוד יחסך לנגב, אבל טועה אתה אם אתה סבור שאני חי בנגב כנזיר. בשום מקום אחר לא נהניתי כל כך מהחיים כמו בשדה בוקר (מתוך 'הזקן והעם', בהוצאת ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון).

בן גוריון נשען על מעקה מרפסת נוף הצופה על נחל צין, ליד שדה בוקר (לע"מ)

'התנ"ך של המטיילים', מדריך התיירות הנודע הלונלי פלנט, פרסם בימים האחרונים את רשימת עשרת אזורי הטיול המומלצים ביותר לשנת 2013. במקום השני והמכובד ניצב בגאון הנגב, המחזיק בלא פחות מ-60 אחוז משטח המדינה. המדריך מגדיר את הביקור כאזור מדברי הנמצא בנקודת מפנה של שינוי ופיתוח. במשך עשורים, נאמר בו, נחשב הנגב לשומם וצחיח, ואילו כיום הוא מכיל כפרים אקולוגיים, אתרי ספא ואפילו יקבים, ובשנים הקרובות יתווספו לתנופת העשייה גם קו רכבת לאילת ונמל תעופה בתמנע. הזמן אוזל לחוות את הטבע הבראשיתי הזה, מסכם הבוחר, עולם שלם של הרפתקה.
תצפית מחלקו העליון של נחל דוד וברקע ים המלח והרי אדום

את מאמרו המפורסם 'דרומה', פותח בן גוריון בקביעה- בדרום ובנגב עמדה עריסת אומתנו, הם אזורי התורפה המסוכנים של המדינה, הם גם תוחלתה הגדולה. הוא מוסיף ומציין, כי בתנ"ך לא נמצא אף פעם הביטוי המשובש השגור בפי בני דורנו – לרדת לנגב. בתנ"ך עלו הנגבה.. המבחן העליון של ישראל בדורנו הוא לא במאבקו עם כוחות עוינים מבחוץ, אלא בהשתלטותו בכוח המדע והחלוציות על שממת ארצו במרחבי הדרום והנגב (מתוך ספרו חזון ודרך, כרך ה').
בול הנגב (ויקיפדיה)

בהשקפתו, יישוב הנגב היה מקור לגאווה וכך גם התבטא במכתבו הלא מתפשר אל בני קיבוץ עין חרוד. בעניין מכתב אחר שהפנתה אליו חניכת נוער המוטרדת לגבי פיתוח חבל הבשור, משיב לה בן גוריון כי נדרשת סבלנותה. "המלאכה מרובה ואי אפשר לעשות הכל בבת אחת". את משנתו ושאיפתו אנו מוצאים בסקירה קצרה שהכין עבור עיתון במחנה ובו התייחס לנושא אכלוס הנגב, פרנסת המתיישבים, משאבי הטבע המצויים בו ועוד. "יתכן, הוא אומר, שבסוף העשור השני יגיע יישובו לכדי חצי מיליון נפש אם לא יותר..". מימוש תחזית זו התרחש במציאות באופן איטי מהמצופה, ורק בשנת 2003 לערך נחצה קו חצי המיליון. מעט לאחר מכן, הוגדרה תכנית מפורטת להכפלת כמות זו בעתיד הקרוב. בינתיים, ניתן ליהנות ללא מגבלות, מנופי מרחבי הנגב הכוללים את מסתרי הים האדום, המכתשים המופלאים והרי אילת.
אילת, טבע פראי בנגב - 1950 (לע"מ)

אילת, מראה כללי -  1979 (לע"מ)

תצפית ממתחם המלונות באילת לעבר שדה התעופה, העיר וההרים - 2006

אין תגובות: