יום שלישי, 20 בנובמבר 2012

השוואת הציונות לגזענות - נסיונות למנוע ההחלטה


ב 10 בנובמבר, חל יום השנה  ה 37 לאחת ההחלטות האנטי ישראליות ביותר בהיסטוריה של האו"ם. - החלטה 3379 של עצרת האו"ם הקובעת כי "ציונות היא צורה של גזענות ואפליה גזעית". החלטה זו בוטלה 16 שנה מאוחר יותר בהחלטה 4686 של העצרת ( 16 בדצמבר 1991).

המאבק הדיפלומטי באו"ם החל בפעולה ערבית לגרש את ישראל מהאו"ם, אך יוזמה זו הוכשלה הן ע"י ידי מדינות אפריקניות שסירבו אף להשעייתה של ישראל מהארגון והן בשל איומי ארה"ב כי תבחן מחדש את חברותה בארגון. הנתיב החדש בו בחרו מדינות ערב (בסיוע בריה"מ ורוב הגוש המזרחי) היה השמצת הציונות.  הזירה בה בחרו – הוועדה השלישית של האו"ם, שעסקה בשאלות חברה, תרבות ובעיות הומניטריות. במסגרת הדיונים בוועדה, הגישה סומליה שבעה תיקונים לסעיף לתוכנית "עשור של מאבק נגד גזענות ואפליה גזעית". על פי תיקונים אלו, הציונות היא סוג של גזענות ולכן יש להגיש תמיכה מוסרית וחומרית לתנועות שחרור לאומיות ולנפגעי הציונות ולחקור את שורשיה הקולוניאליים  של הציונות.

המאבק נגד ההצעה נוהל ע"י שגריר ישראל באו"ם, חיים הרצוג ושגריר ארה"ב באו"ם, דניאל פטריק מוינהאן. שניהם העריכו כי לא יוכלו למנוע ההצבעה, בשל הרוב האוטומטי של מדינות ערב והמדינות המוסלמיות (יחד עם הגוש המזרחי) אבל יוכלו למנוע העלאת התיקונים להחלטה. לאחר דיונים קדחתניים, הצביעה הוועדה על טיוטה חדשה שהוגשה ע"י סומליה ב 15 באוקטובר ברוב של 75 בעד, 22 נגד ו 26 נמנעים.

המאבק עבר לעצרת הכללית, ולאחר דיונים ארוכים, רוויי איומים, לחצים ותמרונים שונים הועבר ב 10 בנובמבר 1975 ההחלטה  ברוב של 72 בעד, 35 נגד 32 נמנעים ו 2 נעדרים. ההחלטה נתקבלה ביום השנה ה 37 ל"ליל הבדולח" (Kristallnacht).

במהלך הדיון בעצרת הכללית, נשא חיים הרצוג נאום היסטורי בזכות הציונות ובסופו קרע את נוסח ההחלטה לשניים. את הנאום פרסמנו בבלוג זה, לרגל יום הולדתו ה 95.

הנה כמה מסמכים מעניינים בנוגע לפרשיה כולה:

1)      בחוזר כללי לנציגויות ישראל בחו"ל מ 3 באוקטובר 1975, מובעת הערכה כי המניע האמיתי להצבעה באו"ם הוא מאמץ של לוב וסוריה (במקורות אחרים – גם בריה"מ) למנוע את המו"מ להסכם הביניים  בין ישראל למצרים (נחתמו ב 1 בספטמבר 1975). (תיק חצ 5809/1)

2)      במסגרת המאמצים לקדם תהליך גם לאחר הסכמי הביניים, התבקש השגריר הרצוג שלא לעזוב העצרת בעת נאומו של אנואר אל סאדאת, נשיא מצרים, אלא להיעדר. תגובה מינורית בלבד על דברים חריפים שעלול סאדאת לשאת בנאומו בעצרת (תיק חצ 6813/3)

3)      הרצוג הציע להבליט נאומים של שר החוץ אלון ושר הביטחון פרס על 'שלטון בית' לפלשתינים – ככלי להצגת "גישה חיובית" של ישראל. (צירפתי מכתב תשובה דויד רמין, נציג ישראלי לשעבר באו"ם שטען כי זה רעיון גרוע שיזיק לישראל).

4)      נאום של הרצוג בו הוא מאיים כי ישראל והעם היהודי  "לא ישכחו מי עמד לצידם ומי עמד נגדם".
חומר נוסף על ההחלטה על השוואת הציונות לגזענות ועל המאבק לביטולה ניתן למצוא בספרו של יוחנן מנור עלילת דם: המאבק לביטול החלטת האו"ם המשווה את הציונות לגזענות, ירושלים, 1997.

אין תגובות: