יום שלישי, 27 בנובמבר 2012

בין שני נשיאים - נקודת מבט נוספת במלאת 35 שנים לביקור סאדאת בישראל

"מהלך מסעיר ומרגש, שהיה בלי ספק מן השיאים הבולטים של תקופת נשיאותי"

במילים אלו, בחר הנשיא הרביעי אפרים קציר, לתאר בספרו את ביקור הנשיא המצרי בירושלים, בחודש נובמבר 1977 (אפרים קציר - סיפור חיים, הוצאת כרמל). קציר ציין, כי כמארחו הרשמי של סאדאת על פי המתחייב מכללי הטקס, חש שמוטלת עליו אחריות רבה באירוע זה. קציר נטל חלק פעיל בקבלת הפנים, וליווה את האורח החשוב על השטיח האדום עם נחיתתו. לאחר מכן, נסעו השניים יחד למלון המלך דוד וכך נוצרה הזדמנות ייחודית ונדירה להיכרות אישית. במהלך הביקור, היה זה קציר שהוביל את סאדאת להופעתו בפני המליאה, ואף ארח את טקס הפרידה שנערך בביתו. בטקס זה, הביע קציר (עותק באנגלית) תקווה להמשך שתוף הפעולה בין הצדדים.
סאדאת וקציר לפני ההופעה במליאת הכנסת (לע"מ)
עם שובו למצרים, שלח סאדאת לקציר מכתב, בו הוא מביע תודה על האירוח המוקפד ומבקש להעביר באמצעותו ברכתו לעם בישראל ולראש הממשלה בגין על הזמנתו ועל השיחות המועילות. "הצעד הנועז, סיכם, מוביל לנקודת מפנה היסטורית באזורנו, שהיציבות והביטחון בו קשורים ישירות גם למידת היציבות, הביטחון והרווחה בעולם כולו". יצוין, כי ההתקשרות באותם ימים עם המצרים עדיין התנהלה באמצעות משרד החוץ ולא באופן ממוסד. חליפת מכתבים רשמית ראשונה, בוצעה רק מספר ימים מאוחר יותר. לאחר סיום תקופת כהונתו, ביקש קציר ממשרד החוץ להעביר מברק לסאדאת בו הוא מברכו לרגל קבלת פרס נובל לשלום, ומדגיש כי הוא זוכר היטב בואו לירושלים ואת מפגשם המשותף.

בהזדמנויות שונות, נחשף טיב היחסים שנרקמו בעת הביקור. בשיחה סגורה (אנגלית) בהשתתפות רה"מ בגין, שר החוץ דיין ושגריר אמריקה בישראל לואיס, עדכן בגין את לואיס כי סאדאת מחבב במיוחד את קציר וכי הוא מעריך את הידע המדעי שברשותו. בראיון שהעניק לעיתון מקומי ברחובות בשנת 1999, סיפר קציר כי התיידד מאוד עם הנשיא המצרי.
אווירה חיובית בחדרו של יו"ר הכנסת יצחק שמיר (לע"מ)
במאמרו 'המדען כנשיא מדינה', שפורסם ב-1979 גילה קציר, כי התרשם מדמותו של סאדאת במהלך הביקור והביע בפניו שאיפתו לחתימת הסכם שלום בין המדינות. המימוש לסברתו עשוי היה להופיע במגוון תחומים, דוגמת קשר מדעי שיוביל לשיתוף פעולה פורה לטובת מטרות חיוביות. הוא הוסיף כי סאדאת הזמינו לביקור גומלין במצרים, אך השיב שיעשה זאת רק כמדען. תקווה זו, לניהול דיאלוג עם המדענים המצרים בחופשיות נענתה לאכזבתו בכתף קרה. "קודם יש להדק הקשרים, אחר כך יבואו המדענים", הגיב סאדאת. רוח הדברים עולה גם מהתיאור שמסר לעיתון מעריב בחלוף השנים.
 
על מידת הרווח והתועלת שבאפשרות לשתף פעולה בתחום המחקר והפתוח עם מצרים ויתר ארצות ערב לכשיכון השלום, ניתן ללמוד ממאמר שהעביר לכתב העת 'מדע, עיתון מדעי לכל' באותה העת: "טיוטת חוזה השלום בין הרפובליקה הערבית של מצרים וישראל, מרמזת על כך שאם אכן יכון שלום באזור עשויה להיפתח תקופה חדשה רבת אתגרים ואפשרויות. במסגרת זו, תתכן הקמת מפעלי תעשייה משותפים, פיתוח מסחר ואף שתוף פעולה מדעי וטכני למען פתרון בעיות חיוניות שכל הארצות הנוגעות בדבר מתלבטות בהן. בתנאים של שתוף פעולה, ניתן למלא תפקיד נכבד בהפיכת האזור לפורה ומשגשג מבחינות רבות. כיהודים וכציונים אימצנו תפיסת עולם המתעלת את הישגי החוקרים לטובת הפרט". בסיכום דבריו, הוא מביע ביטחון כי תמלא משאלת רבים מבני עמנו, שנוכל לנצל את הידע והניסיון המדעי שרכשנו כדי לשתף פעולה עם שכנינו לטובתנו ולטובתם הם.

ברשומה זו, בחרנו להאיר רק זווית אחת מיני רבות בביקור הייחודי, מנקודת מבטו של הנשיא המארח. לטובת הרחבת היריעה הנכם מוזמנים לעיין בפרסום המלא באתרנו.

אין תגובות: