יום ראשון, 28 באוקטובר 2012

"טבריה, טבריה... לו היית צפת"


טבריה וצפת ידועות בתור שתיים מבין ארבע הערים שזכו למעמד של ערי קודש ביהדות (השתיים האחרות הן ירושלים וחברון), אך מעבר למעמדן המקודש הן הפכו גם לערי תיירות המהוות מוקד לביקורים הן של תיירים מחו"ל והן של מטיילים ונופשים ישראלים. קיים דמיון מסויים בין שתי הערים אך יש גם הבדלים משמעותיים ביניהם הבאים לידי ביטוי גם בגורמי המשיכה השונים עבור תיירי פנים וחוץ בשתי הערים. המכנה המשותף העיקרי בין שתי הערים הוא מעמדן הקדוש ביהדות שהתקבל בעיקר בשל הקברים המצויים בערים אלה ובסביבתן שלגביהם קיימות מסורות המזהות אותם כקבריהם של מנהיגים דתיים חשובים מתקופת חז"ל ומתקופות מאוחרות יותר (בחלק מהמקרים מדובר זיהוי ובחלקם במסורות מאוחרות). מאפיין משותף זה לשתי הערים הפך אותן למוקד תיירות פנים של קהל יהודי דתי ומסורתי וכן לתיירות יהודית מחו"ל.

מעבר להיבט הקדושה ביהדות יש לכל אחת משתי הערים מאפיינים ייחודיים ומושכי תיירות הנעדרים מהעיר השניה. טבריה נמצאת בסמוך לכמה כנסיות חשובות ואתרים מקודשים לנצרות סביב הכנרת המתוארים בברית-החדשה כמקומות שבהם פעל ישו שמיקומם באתרים הנוכחיים זוהה במסורת הנוצרית מאוחר יותר (בעיקר באזור טבחה וכפר נחום). לאור זאת מהווה טבריה מוקד תיירות גם עבור צליינים נוצרים שמגיעים אליה אגב הביקור במקומות הקדושים להם הממוקמים בסביבתה. גם בתחום הארכיאולוגי מהווה טבריה מוקד משיכה מסוים בזכות בית הכנסת העתיק וממצאים ארכיאולוגיים נוספים מהתקופה הרומית והביזנטית הנמצאים בה ובאתרים סמוכים אליה. מעבר לגורמי המשיכה הדתיים והאינטלקטואליים טבריה מהווה מוקד משיכה תיירותי בתחומים חומריים יותר. בתור עיר השוכנת על חוף הכנרת והיא מהווה מוקד לתיירים ולנופשים המעוניינים לרחוץ ובכנרת והיא מפורסמת גם במסעדות הדגים שלה.

צפת לעומת טבריה לא נמצאת בתחום סביבת הפעולה של ישו ולכן אין בה ובסביבתה הקרובה אתרים הקדושים לנצרות. לעומת זאת בתחום היהודי ניתן לומר שמעמדה של צפת כיום דומיננטי יותר מאשר טבריה. מעבר לקברים המקודשים בצפת "שודרג" מעמדה הדתי בשל היותה מרכז הפעילות של המקובלים במאה ה-16. פרק זה בעברה מהווה גורם מרכזי לכך שצפת הפכה לסמל לרוחניות ולמוקד משיכה לתיירות פנים וחוץ של יהודים מהארץ ומחו"ל. לכך התווספו המאפיינים של צפת כעיר הררית עם בתים ציוריים בתוכה ונוף מרהיב מסביבה שחיזקו את התדמית הרוחנית שלה. כאשר משווים בין צפת לטבריה ניתן למקד את ההשוואה בתחום הטופוגרפי ולהצביע על הניגוד בין טבריה השוכנת לחוף הכנרת שזכתה לתדמית של עיר נופש קלילה לבין צפת ההררית שזכתה לתדמית של עיר רוחנית ו"כבדה" יותר. ניגוד זה בא לידי ביטוי הומוריסטי במשפט המפורסם מתוך המערכון "הקפיטריה בטבריה" של "הגשש החיוור": "אחח, טבריה, טבריה... לו היית צפת...".

אופי התיירות לשתי הערים הללו עבר שינויים בסגנונו ובימדיו לאורך השנים ומעניין לראות את אופי התיירות בערים אלה בשנות ה-60 כפי שתועד בסרטי הסברה של משרד התיירות. שני סרטים מתקופה זו העוסקים בטבריה וצפת נמצאים במאגר סרטי משרד התיירות המופקד בארכיון המדינה. הסרט העוסק בטבריה, "שתי עונות בטבריה" (שסימולו במערכת הארכיון הוא טס-11051/8), כולל קריינות בעברית ומכוון לקהל הישראלי והסרט העוסק בצפת, "צפת – אגדה בכחול" (שסימולו במערכת הארכיון הוא טס-11070/4), כולל קריינות בצרפתית ומכוון יותר לקהל זר. בשני הסרטים נראים אתרים מרכזיים בשתי הערים ובסביבתן וצילומים של נופשים (תיירים וישראלים) במהלך ביקורים באתרים ופעילות נופש.
"שתי עונות בטבריה"
 
 
 
 
"צפת - אגדה בכחול"
 
 

תגובה 1:

שרון לוי אמר/ה...

באמת מעניין. צפת היא אחת הערים המדהימות על מפת ישראל, הרבה יותר מטבריה. גם האווירה המיסטית בה כה מיוחדת. הורי עשו את ירח הדבש שלהם בשנת שבעים בצפת! תארו לעצמכם היום זוג עושה ירח דבש בארץ...