יום שלישי, 16 באוקטובר 2012

שלושים ושלוש שנים לפסיקת בג"ץ אלון מורה


היישוב אלון מורה בסמוך לכפר רוג'ייב, 10 בדצמבר 1979
צלם חנניה הרמן, לשכת העיתונות הממשלתית


ב-2 באוגוסט 2011 פסק בית המשפט העליון שיש לפנות את היישוב מגרון ולהחזיר את הקרקע עליה הוקם היישוב לבעלי הקרקע הערבים. בית המשפט הסתמך על פסיקת בית המשפט העליון בבג"ץ אלון מורה מ-22 באוקטובר 1979. שתי הפסיקות התבססו על העיקרון לפיו אין לתפוס קרקע פרטית של תושב ערבי בשטחים לצורך התיישבות יהודית אזרחית.
במלאות 33 שנים לפסיקה זו מפרסם ארכיון המדינה קובץ תעודות על אודות תגובת ממשלת ישראל לפסיקה. תעודות אלה נאספו לצורך הכנת כרך הנצחה למנחם בגין שיצא לאור ב-2013 והן נחשפו במיוחד עבור פרסום זה. מתעודות אלה עולה שבממשלה היה ויכוח עז בשאלה כיצד להתיישב בשטחים – בהרבה יישובים קטנים (לפי שיטתו של אריק שרון) או במעט יישובים גדולים (לפי שיטתו של עזר ויצמן). בשלב זה לא הכריע ראש הממשלה מנחם בגין בסוגיה זאת אך הוא דרש, לפי עצתו של היועץ המשפטי לממשלה, לבצע את פסיקת בית המשפט העליון ככתבה וכלשונה. ואכן, לאחר עיכובים של מספר שבועות, פונה היישוב אלון מורה ממקומו ליד הכפר רוג'ייב ועבר למקום חדש על הר כביר.



תושבי אלון מורה עוברים במשאיות מרוג'ייב אל הר כביר, 29 בינואר 1980
צלם: חנניה הרמן, לשכת העיתונות הממשלתית


בתי אלון מורה שנבנו במקום החדש בהר כביר, 10 בינואר 1980
צלם: חנניה הרמן, לשכת העיתונות הממשלתית
בין התעודות המתפרסמות כאן נמצאים שני מכתבים של יושבת ראש מזכירות היישוב אלון מורה דניאלה וייס אל שר החקלאות שרון. מכתבים אלה חושפים את השקפת עולמם של מנהיגי היישוב ושל ראשי גוש אמונים.

אין תגובות: