יום שני, 3 בספטמבר 2012

כוס חלב לכל ילד


התמונה מתוך אתר ויקיפדיה

עם השיבה לגן ולבית הספר, כשכל כך מקובל בעיני הורים רבים לצייד את הילדים בשקית שוקו, מעדן חלב או יוגורט לארוחת עשר, קשה להאמין שבעבר נדרשה אופרציה שלמה של גופים שונים - תנובה, משרדי החינוך החוץ והסעד, הרשויות המקומיות, יוניצ"ף ועוד - כדי לספק לילדים את מנת החלב היומית...

בשנת 1938הוקם מפעל החלב לילדי בתיה"ס בארץ ישראל ע"י מחלקות הבריאות והחינוך של הוועד הלאומי ומרכז "תנובה". במסגרת מפעל זה חולקה לילדי ביה"ס כוס חלב טרי (קקאו או לבן), בסבסוד תנובה, מדי יום. חלוקת מנת החלב היומית נמשכה עד סוף מלחמת העולם השניה. 

בתקופת קום המדינה נתקל המפעל בקשיים כספיים. בשנות החמישים חידש מפעל החלב את פעילותו בעזרת יוניצ"ף, קרן העזרה לילדים של האו"ם (באמצעות לשכת הקשר לסיוע בינלאומי). מומחי יוניצ"ף ביקרו במחלבות תנובה בארץ (בירושלים,תל-אביב וחיפה), התרשמו לחיוב והשקיעו כספים ואמצעים נוספים במחלבותיה. 
הזכאות למנת קקאו יומית הקיפה מוסדות חינוך של מגזרים שונים-מוסדות עולים וותיקים, בתי"ס ערבים ומנזרים. עדיפות ראשונה בחלוקה ניתנה לילדי המעברות, מושבי עולים ועלית הנוער, מנזרים ובתי"ס ערבים. אלה זכו למשקה הקקאו היומי גם בימי חופשות ביה"ס (ראה הערה בסוף עמ' 2 וסעיף ג' בעמ' 3).

בראשית שנות החמישים עבר מפעל החלב לילדי ביה"ס לאחריותו של אגף החינוך במשרד החינוך והתרבות.
האחריות הכספית על אספקת החלב לבתיה"ס חלה על הרשויות המקומיות שבתחומן פעלו מוסדות החינוך.
תשומת לב ניתנה במשרד החינוך גם לצד ההגייני של אספקת החלב - תנאי הובלתו וניקיון צנצנות החלב לאחר השתיה. בימים של צנע ומחסור לא קל היה להשיג חומרי ניקוי לשטיפת הצנצנות והמטרה היתה להקל על תנובה בענין זה (הצעת אגף החינוך להחזיר את הצנצנות הריקות לתנובה סמוך לסיום השתייה ולאחר מכן בקשת תנובה לשטוף את הצנצנות).

המסמכים המצורפים לקוחים מתיק משרד החינוך, ג-818/13 בארכיון המדינה.

תגובה 1:

Masha Goldfinger אמר/ה...

איזו נוסטלגיה!
עכשיו התזונאית שלנו בכלל אומרת להפסיק את המוצרי חלב לילדים. אי אפשר לדעת מה נכון, אחד אומר כך והשני אחרת.
העיקר שאת הילדים זה לא ממש מעניין, כל היום צופים בהסוד של מיה ולא מבינים על מה כל העניין.