יום חמישי, 19 ביולי 2012

שישים שנה של מצוקת דיור


ארכיון המדינה מפרסם קובץ תעודות שעוסק במפעל 'השיכון העממי', שהיה אחד מתוך שלל ניסיונותיה של ממשלת ישראל להתמודד עם מצוקת הדיור הקשה שמדינת ישראל הייתה נתונה בה בשנותיה הראשונות.

המוני עולים שזרמו לישראל בשנים הראשונות לקיומה היו ברובם המכריע חסרי כל. הם שוכנו בעיקר במחנות עולים ובמעברות ויצרו צורכי שיכון עצומים במדינה והחמירו את המחסור בדיור שהיה קיים בה כבר קודם לכן. למרות מצוקתה התקציבית החריפה של הממשלה, שנדרשה להתמודד עם מימון מלחמת העצמאות ושאר צרכיה הרבים של המדינה הצעירה, נטלה הממשלה על עצמה התחייבות לדאוג לשיכון ראוי לכל אזרח במדינה והקצתה תקציבים גדולים למפעלי הבנייה הציבוריים.

אף על פי כן, הותירה מדיניות השיכון של הממשלה רבבות מקרב האוכלוסייה הוותיקה בלא פתרונות דיור ראויים. רבים, ובהם זוגות צעירים שלא הצליחו למצוא לעצמם דיור הולם, התגוררו בתנאי דיור מחפירים ובצפיפות רבה. בקרב האוכלוסייה הוותיקה בישראל נשמעו טענות חוזרות ונשנות כלפי הממשלה על הקשיים בהשגת דיור ועל כך שהיא מקופחת במתן פתרונות שיכון.

בחוגי מפלגת השלטון של מפא"י התעורר חשש שמציאות הדיור הקשה הזו תגרום לירידה באהדה שהציבור רוחש לה. הלחץ מחוגי מפא"י הביא את הממשלה להקים ועדה ממשלתית לבדיקת עניין הדיור לאוכלוסייה הוותיקה. על סמך המלצות הועדה החליטה הממשלה במאי 1951 להפעיל תכנית ממשלתית למפעל 'השיכון העממי' באחריות משרד העבודה. זו הייתה התכנית הממשלתית הראשונה שהציעה רכישת דיור ציבורי לכל בסיוע ממשלתי בלא קשר לשיוך מפלגתי או ארגוני כלשהו, והיא נועדה לאפשר לכל מי שרצה בכך ועמד בתנאים שנדרשו לרכוש דירה במחיר סביר בעזרת חסכון עצמי והלוואות משכנתא של הממשלה.

האפשרות לרכוש דירה במחיר שווה לכל נפש ובסיוע ממשלתי קסמה לרבים ותכנית השיכון העממי זכתה לאהדה רבה בציבור. חברי כנסת מסיעות האופוזיציה תקפו את הממשלה בטענה שזהו צעד פוליטי. בעיתונות הלא-הסתדרותית זכה המפעל לכינוי 'בלוף של הבחירות' והציבור נקרא להימנע מלהירשם לתכנית משום שהיא לא נועדה אלא למשוך קולות למפא"י. לאחר חודשים מספר נקלע מפעל השיכון העממי לקשיים. התגלו בעיות באיתור קרקעות מתאימות בערים הגדולות והמחסור בחומרי בניין הלך וגבר. נוספה על כך התכנית הכלכלית החדשה שקיבלה ממשלת ישראל בפברואר 1952.

מפעל השיכון העממי הושלם ב 1955. בסופו של דבר הוצעו דירות לכ 13 אלף משפחות בלבד. קשיים אובייקטיבים אחדים היו לו לרועץ, אך נוספו עליהם הבהילות והחיפזון שבהם יצא לאוויר העולם: בלי תכנון מספיק ומבלי שהובטחו האמצעים החומריים הנחוצים לבנייתו . מכיוון שהממשלה הזדרזה להציג את המפעל ערב הבחירות הוא נעשה מזוהה בחלקים גדולים של הציבור כצעד פוליטי לצרכים מפלגתיים ולא כחלק בלתי נפרד ממדיניות השיכון הלאומית, והדבר הוסיף קושי על קשייו הרבים ממילא. אולם חרף תווית הכישלון שהוצמדה לו היה מפעל השיכון העממי דוגמא למחויבות שחשה ממשלת ישראל באותן השנים לפתור בכוחותיה היא ובעזרת השיכון הציבורי את בעיות הדיור הקשות שליוו את מדינת ישראל בשנותיה הראשונות, ומוסיפות ומלוות אותה עד לימינו אלו. יתר על כן, מפעל השיכון העממי היה הבסיס שעליו נוסדו מפעלי שיכון ציבוריים נוספים.

אין תגובות: