יום שני, 30 ביולי 2012

32 שנה לחוק "ירושלים בירת ישראל"

התקבל בכנסת ביום י"ז באב תש"מ, 30 ביולי 1980 ביזמת חברת הכנסת גאולה כהן ואושר ברוב של 69 תומכים מול 15 מתנגדים. החוק מקבע את מעמדה של ירושלים כבירת ישראל ואת אחדותה ושלמותה על שני חלקיה. ע"פ החוק ישכנו בירושלים המוסדות המסמלים את ריבונותה של ישראל: הנשיא, הכנסת, הממשלה ובית המשפט העליון. עוד מבטיח החוק את שמירת המקומות הקדושים מכל חילול או פגיעה ואת חופש הגישה אליהם ומעניק עדיפות לעיר ירושלים בכל הנוגע לפיתוח משקי וכלכלי ומקצה כספים מיוחדים לה.
התגובות לקבלת החוק בזירה הבין-לאומית היו חריפות: מועצת הביטחון של האו"ם, בהחלטה מס. 478, דרשה את ביטול החוק ובמקביל, העבירו מדינות העולם את השגרירויות שלהן מירושלים לתל אביב.
ביום כ"ט בחשוון תשס"א, 27 בנובמבר 2000, התקבל בכנסת תיקון לחוק הקובע כי שטח תחום ירושלים לעניין חוק זה הוא שטח העיר שנקבע כגבול העירוני של ירושלים בצו ממשלתי מיום כ בסיוון תשכ"ז, 28 ביוני 1967, דהיינו ירושלים על שני חלקיה. התיקון לחוק גם מונע העברת סמכויות כלשהן, עירוניות או שלטוניות, אשר חלות בתחומי ירושלים, לידי גורם שאינו פועל מכוח חוקי מדינת ישראל. הצו הממשלתי בחתימת שר הפנים, חיים משה שפירא, התפרסם ב"רשומות" (קובץ התקנות מס. 2065).

אין תגובות: