יום שלישי, 31 ביולי 2012

מאה שנים להולדתו של חסיד אומות העולם ראול ולנברג (5 באוגוסט 1912): מברקי שגריר ישראל בשוודיה אל משרד החוץ - שוודיה מסרבת לקבל את גרסת ברית המועצות לנסיבות העלמותו של ולנברג




ב- 9 ביולי 1944 הגיע הדיפלומט השוודי ראול ולנברג לבודפשט כדי לשרת בשגרירות שוודיה בבודפשט ולנהל את היחידה המיוחדת שהוקמה בשגרירות להצלת יהודי הונגריה. עד לבואו של ולנברג לבודפשט הספיק אייכמן לגרש להשמדה למעלה מ- 420,000 יהודים מערי השדה של הונגריה. ולנברג ניפק דרכונים שוודים פיקטיביים ליהודים. היה לו היתר לנפק 4500 דרכונים אך הוא ניפק פי שלושה מן המותר תוך מתן שוחד לפקידים הונגרים. משלא יכול עוד לנפק דרכונים ארגן שיירות מזון, תרופות ובגדים ונסע בעקבות צעדות המוות. כמו כן הקים ולנברג בבודפשט "בתים שוודים" בהם מצאו כ- 25 אלף יהודים מחסה עד תום המלחמה.
חייו של ולנברג היו בסכנה מתמדת. פעמיים שלח אייכמן שליחים להתנקש בחייו, לאחר שהזהירו שיעשה זאת. ולנברג לא נרתע והיה מחליף את מקום מגוריו כמעט מידי יום. בתיקי לשכה 06, יחידת המשטרה המיוחדת שהוקמה לצורך הכנת משפט אייכמן, אשר שמורים בארכיון המדינה, נמצא מכתב מ- 17 בדצמבר 1944, בו דיווח הציר הגרמני בבודפשט, ארדמנסדורף למשרד החוץ הגרמני על תלונת הציר השוודי על איומיו של אייכמן להרוג את איש הצירות השוודית בבודפשט – ולנברג. בתשובתו מ- 20 בדצמבר 1944 הודה אדמונד וזנמאיר, הממונה הגרמני על ענייני הונגריה, שתלונת השוודים על האיום מבוססת כיוון שולנברג "פעל בצורה לא מקובלת לטובת יהודים הונגרים ...ניסו למלטם באמצעים בלתי חוקיים..מחובת העבודה המבוססת בחוק על ידי מתן דרכוני חסות...". המכתבים, הכתובים בגרמנית, תורגמו לקראת משפט אייכמן ונמצאים עם צילומי המקור בגרמנית בתיק הלשכה (מצורפים לקישורים הנ"ל).

ב- 17 בינואר , 1945 אחרי כניסת הצבא האדום לבודפשט, נסע ולנברג להיפגש עם מרשל מלינובסקי כדי לקבל גושפנקא רוסית לפעולות הסיוע והרווחה שלו. זו הייתה הפעם האחרונה שולנברג נראה במערב. בתחילה הכחישו השלטונות הסובייטים שהם מחזיקים בו. עם השנים התרבו העדויות על כליאתו על ידי הרוסים והם שינו את גרסתם וטענו שהוא נפטר מהתקף לב בכלא הסובייטי ב- 1947 אולם עם השנים הצטברו עדויות רבות הסותרות את גרסתם.
רק בתחילת שנות ה- 80 החלה ממשלת שוודיה לנקוט בגישה ציבורית ותובענית כלפי הקרמלין. בשנות ה- 80 הקים גי דה דרדל, אחיו למחצה של ראול ולנברג קבוצה שניהלה חיפושים בבתי סוהר ובבתי חולים פסיכיאטריים ברוסיה במטרה למצוא את ולנברג או מישהו שיודע מה עלה בגורלו. האח ניהל משא ומתן ממושך עם שלטונות רוסיה על מנת שיפתחו את תיקי הקג"ב בנושא. מאמצים אלה נכשלו.
כתוצאה מעבודת הקבוצה הקימה ממשלת שוודיה וועדת חקירה שוודית –רוסית ממלכתית. בתום עבודת הוועדה הצהירו השוודים כי נשארו שאלות פתוחות רבות וראיות בעיתיות ועל כן הם ממשיכים להתייחס לולנברג בחזקת חי. לעומתם הרוסים הודיעו כי הנושא סגור. בתיקי נציגות ישראל בשטוקהולם, השמורים בארכיון, נמצאים שני מברקים מאת שגריר ישראל שם, משה אראל על נסיונות שנעשו בשנות ה- 80 לאתר את ולנברג. במסמך הראשון מ- 15 בינואר 1986 סיפר אראל על מידע סודי שהגיע ממקור בברלין שולנברג עודנו חי ושהרוסים מוכנים לעיסקה. האיש בברלין אומר שאין לשתף את ממשלת שוודיה במידע כיוון שהיא מעוניינת להשתיק את הידיעה ושיתוף השוודים יהרוס את האפשרות לעיסקה. עם זאת, במברקו השני מ- 24 בפברואר, 1987 טען אראל שגם ממשלת שוודיה עושה מאמצים משלה לאתר את ולנברג. במברק דיווח על ביקור ראש ממשלת שוודיה בברית המועצות, בו ביקש פרטים על גורלו של ולנברג. שגריר ברית המועצות בשטוקהולם השיב שולנברג נפטר ב- 1947 בכלא לוביאנקה מהתקף לב. תשובה זו היתה כאמור חזרה על הודעה זהה שנמסרה לשוודים כבר ב- 1957 על ידי גרומיקו. כפי שב-1957 גרסו השוודים שאין לתת אמון בתשובה זו כך גם ב- 1987 אמר שר החוץ בפרלמנט השוודי שהמידע אשר הסובייטים מסרו עד כה מעורפל והממשלה תמשיך במאמציה לגלות מה אירע לולנברג.

2 comments:

Dina Mendelovich אמר/ה...

אז אין בעצם מידע וודאי על מה שעלה בגורלו?
כל פעם שאני פותחת מפה ורואה את הרחוב, הסיפור הזה עולה בי שוב ומסקרן אותי.
המשפחה המורחבת שלי נספתה כולה בהונגריה ואני מרגישה שיש כל כך הרבה דברים לא ידועים סביב מה שאירע שם במלחמת העולם.
כנראה שלא יהיו בקרוב פתרונות לתהיות.

Michal אמר/ה...

לצערי אין יותר מידע אבל אולי כשיפתחו תיקים בארכיון הלאומי בשטוקהולם או במוסקבה...